|
|
עמוד:830
אף הוויכוח הפנימי היה בה בחזקת תופעה קבועה בסניף . ויכוח זה גבר והלך , למן ייסוד הצ"ח , במיפנה השנים , 1936-1935 כשמעטים הגבירו נטייתם אל קבוצת המדינתיים של גרוסמאן , ואילו הרוב הגביר את נטייתו לפי קו הצבאיות , ולימים צעד בדרך של בית"ר האצ"לית . באביב 1936 היתה 'מהפיכה' קטנה בסניף . יהושע גרטנר , שחזר ( 1935 ) מן ההכשרה בחווה בהולאנד ( יחד עם בית"רים מהולאנד , ( טען לגיבוש אידיאולוגי בדרך ההסתדרות הציונית הישנה , והביא לפילוג בסניף , כשהלך עם קבוצת חברים לייסד את 'ברית הקנאים . ' הכאיב מאוד חוסר הסיכוי לקבל סרטיפיקאטים בבית" ר , והיה הדבר הגורם העיקרי לגבי רוב היוצאים . כך נסתיים ה'מאבק' האידיאולוגי , כש בית"ר ברובה ממשיכה בדרכה . 1799 בשנת 1936 היה דוב דאפנר , הנציב לבית"ר בלגיה והולאנד , והוא סטודנט ומשכיל , איש עדין ומחנך , שנתן את דעתו לעבודה החינוכית בבית"ר , בלא להסיח את הדעת מתפקידיה המדיניים הציבוריים . 1800 מצד הצה"ר ב בלגיה , שהיתה מן הפעילות בסניפי הצה"ר בעולם , ומצד מזכירה ד"ר משה לב , עודדו את קו הפעילות המדינית של בית"ר במדינה . בבלגיה נוהלה מילחמה חריפה , ליגאלית ובלתי ליגאלית , נגד מוצרי גרמאניה ונגד אורחים משם . 1801 בית"ר בלגיה נסתייעה לא מעט בבית"רים ארץ ישראליים , שהגיעו ללימודים בבתי ספר עליונים , ומ הם מילאו תפקידים חשובים ואחראים בקננים . 1802 בשנת 937 ו קיימה בית"ר הפגנות מרשימות נגד תוכנית החלוקה של ארץ ישראל . 1803 אותה שנה ( סוכות ) עברה לבית"ר קבוצת נוער 'המיזרחי' באנט וורפן בראשותו של שמואל שניצר . ביקוריו של ראש בית"ר במדינה הביאו עמהם כרגיל התעוררות רבה בתוך בית"ר , ובתוך האוכלוסייה היהודית בכלל . במאי 1936 אסר קאמיל האוסמאנס , ראש העיר אנטוורפן , לקיים את הרצאתו של ז'בו טינסקי בעיר . 1804 במאי 1939 מסר ראש בית " ר דגל לסניף . בשנים 1939-1938 היתה אנטוורפן אחד המרכזים לאירגונה של עלייה ב . ' בית"רים רבים , ואף מחברי ' ברית הקנאים / ניסו — ורבים הצליחו — להגיע לחופי הארץ בנתיבי העפלה . תקופת זמן קצרה בשנת 1938 שימש כמ"מ נציב שמעון טננבוים , איש הכרה ואידיאולוגיה . אחריו נתמנה לנציב אלכסנדר גורארי , מיוצאי בית"ר אוסטריה וממסיימי בית ספר לסמלים שם . במחנה הקייץ ב שנת 1938 ( בסיסאורט בארדנים ) הוכיחו 150 בי ת"דים מארבעת קנני בלגיה מידה גדולה של כושר ואירגון . 1805 ב ה ולא נד הוצא עלון Wat wij willen להסברת השאיפה למדינה יהודית , למולדת יהודית , לארץ ישראל יהודית כנדרלאנד נדרלאנדית , לארץ שיוש" בים בה המוני העם היהודי . הודגש דבר הזכות להגנה עצמית ודבר חובת המישמעת , ועם זאת : ' אין איש חושב לגרש מארץ ישראל את הערבים המתגוררים בה . ' מצד אחר , אף יהודים נתיני נדר לאנד נאמנים חייבים לשאוף אל תרבות יהודית , אל הדר , אל חינוך צה"רי תחמפלדורי . בית"ר צרפת נאבקה על התפתחותה , משום שעב דה — סמוכה אצל שילטון בית"ר - בתנאים חיצוניים ופנימיים קשים , וחסרה מדריכים מתאימים יודעי צרפתית . עם העברת שילטון בית"ר ללונדון פעלה ( 1799 הדיון העיוני הפולמוסי היה קו אופי לבית"ר ( ולתנועת דבוטינסקי בכלל ) בלגיה , ובייחוד לבית"ר בריסל . גורארי שבא לשם מבית"ר אוסטריה חש בקן בריסל מידה של ' חוסר מישמעת . ' אותו מתח אידיאולוגי היה תוצאה ישירה של הוויכוח הפרונטאלי כנגד הזרמים השמאלניים התוקפניים . הדים לוויכוח האידיאולוגי החריף בציבוריות היהודית נש מטים מדפי הגיליונות 'דער פראנט' שהוציא לאור ( קייץ ( 1936 א"ב דאפנר ( וחוברת אחת עם ה . יודלמאן , חוברת שעליה נכתב לא רק שמה של בריסל , אלא אף שמה של פאריס . ( עיתון זה קרא לעצמו 'עיתון הרעיון הממלכתי היהודי / ובדיוניו השתתפו אישים מן החוץ כד '' ר שכטמאן , דניאל סירקיס , א . רמבה , מרדכי כץ , א . שוסטק , ב . בלנ קנפלד / ברקאי / ( שכתב על המאורעות בארץ ישראל : 'סתם רוצחים או מרד לאומי , ( ' ונוספו עליהם ד"ר משה לב ( בנושא פאשיסם , ובדיונים בנושאי השעה , ( הארי יודלמאן , ס . דו לינגר , ד"ר צבי קאנטור , ואחרים . ( 1800 דוב דאפנר היה בימי המילחמה העולמית השנייה באושוויץ ומת במחנה במחלת הטיפוס . 'ודאי הציל עשרות רבות של יהודים' מן הגיהינום . עי' עדות ישעיה ( אלכסנדר ) ויליגר . ( 1801 יו"ר הצה"ר , יוסף הירשברג , היה ממתכנני ה'מילוזמה . ' ( 1202 בין הסטודנטים הא"ייס : אברהם שכטרמאן , אביאל כץ , יעקב שלגי . ( 1503 על הצלחות הצה"ר עי' דו"ח משה ואלדנזאן , איש הסוכנות ( א"צ , ( 1804 . ( s 5 / 555 היתה זו פניית ד"ר קובובי ( לימים שגריר ישראל בבלגיה ) שגרמה , קובובי הסביר להאוסמאנס שז'בוטינסקי פאשיסטן ונאצי . ז'בוטינםקי נאם בבלגיה ביאנואר ( 1805 . 1937 עדויות ישעיהו ( אלכסנדר ) ויליגר , א , גורארי , ד'ר משה לב ,
|
|