|
|
עמוד:778
סוף למיפעל הימי בצ'יביטאווקיה עם המחזור הרביעי נסתיימה פרשת בית הספר הימי הבית '' רי בצ'יביטאווקיה . טעמים אחדים נצטרפו לכך , שלא היתה עוד אפשרות לקיים במקום המשך של פעולה חינוכית סדירה . ברי שהטעם המדי - ני לא היה האחרון שבטעמים . התקלה החמורה שקרתה ל'שרה א' 18 * 5 פגעה באופן ( 1643 כץ , חוזר 40 מיום . 1938 . 3 , 22 ( 1644 את הספר הוציא בתל אביב צבי פיינברג , מטעם ' הוצאת שילטון בית"ר / ( 1645 . 1958 בעיתונות נתפרסם הדבר בתיאור חמור של אובדן הספינה . ראש בית"ר פירסם מאמר גדול על האיפופיאה של נדודי 'שרה א' ( עי' 'הירדן / ! 1938 . 5 . 6 'אונזער וועלט , ' . ( 1938 . 5 . 13 ביקורים ופעילות מו"לית בתחילת 1938 החליט שילטון בית" ר לערוך תוכנית של ביקורים של מרדכי כץ לחודשים אפריל-מאי בארצות : בלגיה , ליטא , לאטביה ואסתוניה , הונ גאריה , יוגוסלאביה , בולגאריה . השילטון הציע לערוך בהזדמנות ביקורי כץ כינוסים או מועצות מפקדים . כץ חזר ממסעו ב 938 . 6 . 10 ו , וביקר ברובי הארצות הנ '' ל לפי התוכנית . באופן פרטי ביקר אף באוסטריה ובגרמאניה ' ) הרצלייה . ( ' ליוני נועדה תחילת מסעו של רמבה , 1643 אלא שלא ניתן לו לצאת קודם . 1938 . 7 . 3 הוא פתח מסעו בליטא כדי להשתתף שם בבית ספר מרכזי למנהלים . ( 1938 . 7 . 30 -6 ) בששת שבועות מסעו ביקר במחנה בי ת"ר בלאטביה , ובמחנה מרכזי למנהלים ברומניה . ב'סיפריית בית"ר' הוציא לאור א . רמבה ספר של ' סיפורים על ילדים גיבורים' ושמו 'אהבת מולדת . ' בספרון המנוקד , הפותח במישפט הפרידה של שלמה בן יוסף , הובאו אחד עשר סיפורים — עפ"י ד'אמי ציס , אלפונס דודה , ועוד סיפורים מליטאית , מלאטית , מאסתית , מצ'יכית , מרוסית ומפולאנית . הסיפורים מעניינים ולשונם נאה . רמבה הביא בחתימת הספר דברי סיכום קצרים על סיפורי העמים בנושא השיח רור הלאומי שלהם , והזכיר את המכבים , שהם היו הבית"רים הראשונים מלפני אלפיים שנה , 'שאהבו את מולדתם יותר מחייהם . ובני הדר היו : גוועים מצמא מסרו את צפחת המיים היחידה שלהם לחייל עברי בשירותו הלאומי . סכנה של מוות היתה צפויה להם - ? לא-כלום . אץ דבר . אבל תמורת חייהם יביאו תועלת לעמם וגאולה לארצם' . 1641 תוכנית זו נתנה גושפנקה לעיקרי התוכניות שהיו נהוגות מאז בסניפים שונים , ובייחוד באלה שבהם היו בתי ספר עבריים , כגון בלאטביה , ליטא , פולין ורומניה , צ'יכוסלובאקיה , וכמובן בארץ ישראל . עם שנתכוונה להיות תוכנית הנורמה בכול סניפי ביתיר בעולם , לא היתה מינימאלית כלל , בשים אל לב את תנאי העבודה בהסתדרות נוער . היפוכו של דבר : התוכנית התפשטה על פני עולמות שונים , נתנה שורשים יהודיים לצעירים , מהם תלושים מן היהדות , הקנתה אהבה למקורות ישראל סבא ולסיפ רות ישראל החדשה , העניקה ידיעה בלשון העברית , עסקה בפרקים מאלפים בתולדות העמים , דנה בבעיות מדינה וכלכלה ודשה אף בנושאים אקטואליים , ובכול התחומים המרובים הללו מתוך פתיחות ורוחב לב , בלא דוקטרינאריות ובלא דוגמאטיות , אלא תוך כדי עיון במקורות ובסיפחת הכללית בכול נושא ונושא . מה מובן , כפי שכבר נרמז כאן , ' « שקשה היה להטיל תוכנית זו כמחייבת חובה מוחלטת , ומה מובן , שנשארה במקומות שונים בגדר מטרה שיש לשאוף אליה ולהשיג ככול האפשר מאכסימום ממנה . ביצועה של התוכנית במתכונתה השלימה היה מותנה במציאותם של מדריכים מוסמכים ושל ספרי לימוד וקריאה מתאימים ( בלשונות שונות , ( ולא רק בהתקדמות ההישגים בידיעת הלשון העברית . וחמור מזה : ביצועה היה מעוכב במידה זו או זו על פי טיבעה של הסתדרות נוער חופשית , שאליה מצטרפים לא רק בגיל , 10 אלא אף בגיל הבגרות והבגרות השלימה , וממילא לא ניתן עוד טווח של שנים לתוכנית עבודה רחבה ושיטתית . בית"ר פעלה לא רק בכמאתיים מרכזים יהודיים בעולם , שבהם היתה רציפות של גילים מכול הדרגות , אלא אף באלף ומעלה יישובים בינוניים וקטנים , שבהם היה הקן הבית'רי רק בגדר יחידה בינונית , ואף קטנה , שמטבע הדברים אינה מניחה לעבודה הדרגתית בקבוצות חד גיליות . על דרך הכלל היתה בית"ר בית של לימודים ( אבל לא של בית ספר סדיר ) ושל חינוך אף בקננים הקטנים ביותר . ( 1642 עי' לעיל , פרק נוה . עי' פקודה 26 ( א . רמבה ) מיום 1938 . 5 . 10 בעניין אחידות 'בשטח החינוך התרבותי ' 'תוכנית רשמית מחייבת בכול הטולס . שאר תוכניות בטלות , ' ועי' חוזר 42 מיום . 1937 . 5 . 10 'התוכנית הזו טדיין אינה משוכללת בתכלית השיכלול ... ריבוי הגוונים בחומר האנושי שלנו , דרגת התרבות השונה ... וחוסר כל תקדים ... מן ההכרח ... יגרמו לידי ליקויים . אבל לפני עינינו עמדה השאיפה לכונן חוט שדרה חינוכי לביתיר , להקים את השלד ולקרוס עליו עור ובשר . ' ...
|
|