|
|
עמוד:748
חטיפת אליהו ראפאפורט מעשי התגובה הספוראדיים לא היה בכוחם להכריע את המערכה הביטחונית בארץ , משום שהמערכה המדינית סייעה לצד הערבי - הניחה לו להתארגן ולקבל נשק וחיילים מחוץ , התרשלה בדיכוי ההתמרדות ובמסירת המסיתים והרוצחים לדין . התגובות נסתברו כמחוייבות המציאות , אף בלא קשר להשפעתן המיידית , אלא שהשפעתן המיידית היתה מות נית במערכת תגובות כוללת , מתמדת , עקבית , קחבה למקום הפגיעות ולפוגעים , ובלא מערכת כזו לא ניתן להבטיח הכרעה של ממש בחזית , שיוזמיה הם גורמים מדיניים ושחייליה בעיקרם הם שכירי חרב . התגובות * נגד הערבים זיעזעו ללא ספק את השלווה והביטחון בקרב האוכלוסייה הערבית הישובה , אלא שמשום מיעוטן היחסי לא הביאו מורך בלב הערבים עד כדי הכרעה עצמית למנוע מעשי תקיפה נוספים מצד ערבים על יהודים . שיטת המהלומות המאסיביות נראתה השיטה nvn > n להוכיח , שהיישוב היהודי כוחו עמו לשמור על החיים והרכוש והפיתוח בארץ , ועוד יותר , להוכיח שעז רצונו להתקדם בדרכו הממלכתית , יהיו המיכשולים כל שיהיו . יעילותה של השיטה חייבה יתר תגובות , דחי פות התגובות , קירבת התגובות למקום הפגיעות ואל הפוגעים . ברם עיכובים שבמחשבה פוליטית וברוח פסיכולוגית ועיכובים שבכוח אדם ונשק עשו את מעשי התגובה היהודיים מיקריים , מעטים ביחס , משפיעים השפעה מוגבלת , בתוך הווייה ממושכת של שנתיים של רצח מתמיד ביהודים ושל נזק מתמיד לרכושם . המהלומות החדשות של אצ '' ל הביכו ביותר את אנשי הסוכנות וה'הגנה ' . ה'הגנה' התנהלה לשיטתה בשיתוף הפעולה שלה עם המישטרה והממשלה , ויש ששמה עצמה במקום הממשלה , כששוטרים יהודיים עומדים לשירותה . כשנמסר ( 1938 . 7 . 25 ) הבית"רי אליהו ראפאפורט החשוד בהתקפה בחיפה לידי חברי ה'הגנה / ערכה ה'הגנה' חיפושים בביתו וחקרה אותו , ואף איימה עליו במסירתו למישטרה , 'אם לא יודה ' . אחר ימים אחדים הוסגר למישטרה , נאסר בצינוק , וחקירותיו היו בביית בודד מחוץ לבית הסוהר , מלוות עינויי גוף חמורים . כל אותם חקירות ועינויים לא הועילו , ובאין עדות והוכחות נדון ראפאפורט למעצר אדמיניסטראטיבי במשך שנה . דבר החטיפה נחשב בעיני מיפקדת אצ '' ל כתקדים חמור : 'מיקרה ראשון של חטיפת לוחם יהודי ' . שמועות נפוצו שאנשי ה'הגנה' מענים אותו , ושסכנה צפויה לחייו . כתגובת נגד נחטף צעיר מן ה'הננה' בתל אביב והוחזק במעצר אצ '' ל עד שנודע שראפאפורט חי ונמצא בידי המישטרה . בפרשה זו רבו גילוייהדעת והוויכוחים בציבור . אצ '' ל הביע במפורש את עמדתו , שלא יתן 'היתר לתפיסת יהודים ולמסירתם ' לתליית המלכות ' , ואומנם לא חזרה ה'הגנה' אל שיטת החטיפה של יהודים במשך שנים אחדות . 1 " 1 ( 1570 וכך כתב ( 1938 . 7 . 22 ) שרתוק / שרת / ביומנו : 'בציבור השתררה היסטריה . היום בא הרב פישמאן / מימון / להזהירני על מצב רוח זה . ה '' הבלגה , " לפי דבריו , נגמרה . מלבד האנשים שבבית הסוכנות , אין איש שומע לדבר היהבלגה ? , " צריך להפסיק את הקשרים ענו השילטון ' ) ' ... יומן מדיני , ' ג , . ( 197 שם כתב על הצעת הרב ברלין ( לאיים על הממשלה , שאם לא יושם קץ למצב הפרוע , תתפטר הנהלת הסוכנות , ( על דובר גלוי נגד ההבלגה ( במליאת הוועד הלאומי , — ( 1938 . 7 . 10 והוא מאיר גרוסמאן — ועל אחרים הלוקחים את הרי ביזיוניסטים תחת חסותם עי " ש , . 174 ( 1571 ניב , ב , . 86—84 אצ"ל הביא את הוויכוח אף אל העיתונות היהודית בגולה . ראש בית"ר דיבר 'טל שלוש חזיתות' ' ) המדינה / — ( 1938 , 8 . 28 הערבית , הממשלתית ' ) לפני נזות בן יוסף אולי עוד האמינו , שאת הנוער הזה אפשר להפחיד . כעת גם בזה אינם מאמינים , ( ' והסוכנותית — היא ניצ'ארית ( היאניצ'ארים — ילדי הנוצרים שנשבו בטורקיה וחונכו בניגוד לדתם והוכנסו לגדודים מובחרים : ( 'העיקר הוא הציד על אחיו היהודים , קודם כל על מפירי ההבלגה ... ניגש למלאכתו בהתלהבות גדולה . בראשונה התבייש קצת ' נחשב כאיזור , שהיהודים אינם יכולים לחדור בתוכו , והתמיהה היתה מתבה , והאימה שנפלה על הערבים החלה נותנת אותותיה בחיי העיר . עוד פצצת תופת בחיפה גרמה ( 1938 . 7 . 25 ) לקורבנות מרובים , ולעוצר בעיר התחתית . אישי הסוכנות נתבקשו מטעם הנציב העליון לסייע בעזרת 'מחלקת הביון של הסוכנות היהודית' לגילוי מקומות הייצור של המוקשים הפצצות הקטלניים הללו . המוני הציבור היהודי קיבלו ברצון , ואף באהדה יתירה , את הידיעות על תגובות יהודיות בעקבות העלאתו של בן יוסף לגרדום , וראו בתגובות אלו מעשי גבורה הראויים לשמם ולשם שיפור מצב ביטחונו של היישוב , לא רק כלפי הערבים , אלא אף כלפי הבריטים . מצד אחר , ההמונים נטו אחר הדעה , שאישי המוסדות הלאומיים לא עמדו כראוי במצב החירום , לא סייעו להצלת בן-יוסף , לא הצליחו להביא מיפנה מכריע אחר 27 חודשי מאורעות ואף אינם מסוגלים להביא מיפנה בעתיד . 1570 יעקב קוטיק
|
|