|
|
עמוד:741
להריגת מלכות זו , הריגה מבוהלת , דחופה , ותכופה , שהממונים עליה היססו לדחותה אפילו יום אחד , אפילו שעה אחת , אם לא רצח ח ודאי טעה העורך בעל המאמר כשבינה את בן יוסף , שהלך את דרכו מתוך הכרה עמוקה , ללא סייג , ללא חשש , וללא צער , בכינוי 'אומלל ' , שבשום פנים אינו הולמו , אלא שבטיעונו כלפי הבריטי ודאי צדק וצדק והביע דברים מלב העם . 558 ו וכן תגובתו של עיתון הציונות הכללית והמעמד הבינוני , 'הבוקר ' , היתה חדמשמעית , אפילו לא בוטאה במלים בוטות כב'הצופה : ' 'אנשים מזקני היישוב והעם , השומרים זיכרונות מימים עברו , ואפילו הרחוקים מכול מיסתרי הפוליטיקה ; אנשים , אפילו אלה שלא תפסו מעולם את מובנה העמוק של הפוליטיקה הציונית , מה הם שואלים ? הגם בארץ ישראל תולים יהודים ן הרי גם ג'מאל פחה העריץ לא תלה יהודי בארץ ישראל ז זאת היא התגובה האינסטינקטיבית , זו תגובתם של בני-העם המאמינים , כי בארצנו אין נוהגים ביהודי לפי האות המתה של החוק הפורמאלי , אלא לפי הצדק הפנימי . כל אשר התרחש בארץ במשך עשרים השנים האחרונות לא היה בכוחו לעקור את אמונת היהודים בחוש הצדק של העם האנגלי , שהוא בתפיסתנו אנו . התלייה בעכו החריבה , ומבחינה זו - ללא תקנה , את אחד הדברים החשובים והיקרים לנו ביותר . השילטונות עשו שגיאה נוראה , שקשה לתאר גרועה ממנה ' . אף תגובתו של 'הארץ' היתה ברוח של הסברה נכ בדה : 'הוא / בן יוסף / נפל קורבן להרגשה , שחיי היהודים בארץ ביתם הלאומי הם הפקר , שלא ניתנה ליהודי במילואה אפילו הזכות הטיבעית להגן על עצמו , שיש צורך במחאה שתזעזע את הלבבות . הוא לא רצח , אולי גם לא התכוון לרצוח , ה ו א רצה למחות ומותו אף הוא מחאה' . 1559 בעיתון 'חדשות' כתב ( 1938 . 7 . 8 ) בן ציון כץ : 'אי אפשר גם למתנגדיהם היותר חריפים / של השלושה ( 1558 בעל המאמר שאל והטעים : 'מה היה השילטון / הבריטי / מפסיד מה היתה המלכות בירושלים ובלונדון מפסידה , אילו דחתה את ההריגה לעוד יום , לעוד שעה , עד שיעיינו שוב בדינו של הנידון , שמא יימצא פתח תקווה , שמא יימצא צד זכות י על שום מה הזריזות הזאת , שאינה ממידתו של השילטון כלל וכלל בדינים אתרים ובביעור הטירור מן הארץ ? והרי יודעים אנו כמה דיני נפשות אפילו בבית דין של צבא , נדחה גזר דינם . ובמה גדול חטאו של בן יוסף ל במה כבד עוונו של היישוב ? הרי כל חוק , אפילו חוק של שעת חירום זו , אף הוא היגיון יש בו , כוונתו לאיים על רצחני הטירור למען ישמעו וייראו . ואילו הריגה מבוהלת זו הרי תעשה את ההיפך הגמור . מה יאמרו רצחני הטירור , כשהשילטון משווה אותם ואת הנתקפים , אותם ואת הנרצחים , במידה אחת , בדין אחד ? מה יאמר רב הטבחים / המופתי / בעיר מיקלטו לכשתגיע אליו שמועה זו ? הרי צחוק האש מדאי על השילטון ועלינו יוסיף לבלבל את הארץ בבילבול הדמים . ולא עוד אלא אף אנו , הציבור והעיתונות איך נוסיף להזהיר את חמומי הרגש שבנו טל הבלגה וטל שמירת התוק , בשעה שהם רואים עין בעין , שהשילטון / הבריטי / משווה תוקף ונתקף , רוצח ונרצח ... ? השילטון / הבריטי / ניצח ורצח , ואוי לנו מן הרצח ואוי לו מן הניצחון . עוד ניצחון כזה ואבד , ואבדנו כולנו , חלילה . אולם טם עתיק כעמנו המלומד בייסורים ובהרוגי מלכות לא יאבד . אנו היינו כאן בארצנו לפני כל השילטונות וכול המלכויות ונהיה אף אתריהם . טל מלכות רשטה יש לנו תפילה מיוחדת , שאנו מתפללים שלוש פעמים ביום , ולא מלכות רשעה אחת כבר נעקרה ונשברה ומוגרה . תפילת ישראל אינה שבה ריקם מלפני אלוקי ישראל . יש דין ויש דיין בעולם . יש דין ויש דיין בהיסטוריה . נצח ישראל לא ינוצח . ' ( 1559 ברם עורך העיתון עשה את החשבון המיפלגתי הסוכנותי שלו בתוך החשבון הכללי במאמרו 'בשעת פור ענות' . ( 1938 . 7 . 1 ) שם דיבר ד"ר מ . גליקםון טל סערת הרו חות הכללית המעמיקה ביישוב ועל 'זעזועי המונים למיפ לגותיהם ולפלגותיהם , עד עמקי מצולותיה של הנפש' בעקבות פרשת בן יוסף , שהביאה 'שעה של סולידאריות פנימית , של שותפות גורל מכרעת ומכנעת , של כאב חעם לאומי מאחד . ' שם דיבר על שלמה בן יוסף , ש'לא היה פושע שטיבעו בכך , לא היה אדם בעל יצרים שפלים ... אדם אומלל / כנוסח טווך 'הצופה , / ' תועה ואובד דרך ... קורבנם של שעה טרופה בעולם ושל גורל עמו ... זכה בכול זאת לסערה של סימפאתיות ביישוב ובתפוצות ישראל . כי טל כן עשה מה שעשה מתוך אידיאליסט מוטעה , מתוך רגש לאומי , שסולף בתוקף מציאות אכזרייה , מתוך אהבת קורבן של אדם נלהב ומסוער ... התנהגותו הנאה בשעתו האחרונה האיומה , אומץ הרוח הכביר שגילה בפני התליין , מעידים עדות שאין להזימה טל כוח מוסרי חשוב . ' וטוד ו 'בן טשרים ואחת היה האידי אליסט האומלל התועה הזה , אשר חרף את נפשו למות מיתה מנוולת על '' חובה" לאומית מוטעית ... דרך גמול ונקמה . ודאי רות זו רוח טיוועים היא , ודרך זו — דרך חוטים היא ... מדבריו הנמרצים של ציר בית הנבוזרים הבריטי , איש היושר החברתי הנעלה , המפקד וג'בוד , שקרא ליישוב העברי בארץ ליטול את גורלו בידו ולהגן טל עצמו בנשק , יכלו צעירים נלהבים להסיק מסקנות לפי דרכם נגד שיטת ההבלגה והמישמעת הציבורית המקובלת ביישוב ... בן יוםף לא רצח נפש , ורגליים לדבר ... שאף לא התכוון למעשה רצח . ' גליקסון העיר בעניין מניעת וידוי עם רב ( משוס ראש חודש ) ובעניין החומרה בהילכות קבורה , בעוד המרצחים הערביים זכו ללוויות פאר . לנושא ההבלגה המקודשת מטל לכול חזר 'הארץ' , ( 19 . 38 . 7 . 15 ) כשדיבר נגד יחידים 'המכ תימים את דגלנו במעשי דמים : ' 'אל תיטמא הארץ , ואל תיטמא בריתנו אתה בדם נקי . ' ד . שמעתוביץ
|
|