|
|
עמוד:733
פניות רשמיות ההסתדרות הציונית לא יכלה להישאר אדישה ועומדת מן הצד , כשכול העם מאוחד בדעתו , שנעשה דין עוול , ועל כל פנים דין אכזרי , לגבי צעיר יהודי שלא הורשע ברצח , בעוד רוצחים ממש מטיילים בראשי חוצות . ברם בו בזמן לא היתה מוכנה להגיב בפה מלא ולהתייצב באורח גלוי להגנת העומד לפני התלייה . התערבויות אקטיביות היו מצד רבנים , ובכללם הרב הראשי לבריטאניה הד"ר י"ה הרץ . הרב הראשי לארץ ישראל ד"ר א"ה הרצוג , וראשי העיריות , וראשי מוסדות טילגרפו לד"ר וייצמאן בלונדון , ווייצמאן העביר למותרת את מיברקם לשר המושבות . ההנהלה הציונית , כמסתבר , ביקשה מאת ד"ר וייצמאן לפנות אל הממשלה בעניין חנינה לבן יוסף . וייצמאן שלח לשר המושבות החדש , מאלקולם מאקדונאלד מיברק , וכן שיגר ( 1938 . 6 . 24 ) לו איגרת : 'חייב אני להצטדק על מישלוח המיברק אליך . יודעני שהעניין מדאיב , ( painful ) אלא שכאן שאלה של חיים ומוות , ואני מרגיש שחייב הנני להצטרף לידידי בארץ ישראל בבקשה , שאיזו חנינה ( clemency ) תיעשה ולו בשעה האחרונה , וכן לשאולך אם יש משהו שאתה יכול לעזור בו . לוט מיברק מהרבנים וראשי הקהילה בארץ ישראל' י . ביום שלישי פנו היהודים , שנתכבדו באות האבירות והקצונה של מיסדר הקיסרות , אל הנציב העליון ' למנוע קיפוח חייו של הבן השלישי למושבה האומללה / אחר ששניים מבני ראש פינה נרצחו לאחרונה לאור היום בלי 'שהאשם יישא את עונשו . ' אותו יום הגיש עורך הדין שלמה פלמאן בקשה לבית המישפט העליון בירושלים לקבלת 'אורדר ניסי' נגד הנציב העליון בעניין החנינה . בקשתו נדחתה על ידי בית המישפט . כל הבקשות לדחות את התלייה עד לבירור נוסף לא הועילו . אף הפעולה הנמרצת שנעשתה בלונדון למנוע גזר הדין לא הועילה . ז'בוטינסקי נתקבל לראיון אצל שר המושבות הצעיר מאלקולם מאקדונאלד , אבל השר הודיעו , שאין בכוחו לסייע במיקרה 'פשע כבד' זה . 1552 לפניית עו"ד פיליפ יוסף יצא ז'בוטינסקי לבקש את התיק , שבו הוגש עירעור למועצה הפרטית של המלך מימי מילחמת הבורים , ( 1548 'ספר שלמה בן יוסף ; 22—21 , ' לזר , 'מיבצר עכר , 96—95 ( 1549 והמפקדים ליאן באריל , בנימין פארשטיי , א , דיק , יעקב פארשטיי / תבין . / עי' א . דיק , 'ספר לוצק / . 199 ( 1550 עי' P . . O . — F . o . , 371 / 21888 ( תצלום במ " ז , ( יש מקום להניח , שלא כל החומר על הפרשה נשמר . עם דורשי פטור הנאשמים מעונש היה ה'מאנצ'סטר גארדייך . ( 1551 ג"ו . לפי הידיעה בעיתונות התייצב וייצמאן במינים טריון המושבות . לפי נוסחה לא היתה פנייתו אלא אישור הצטרפות לבקשות הרבנינז , בלא לחייב כלל את ההסתדרות הציונית , עי' להלן , פרק פח , עור , 754 ( 1552 טיעון ז'בוטינסקי היה : כל עוד הותר לטירור הערבי שיימשך ללא הפרעה יש במעשי איבה יהודיים משוס תגובה לא נמנעת וספונטאנית , שום מיפלגה יהודית אינה מוחזקת אחראית להן ; שום מיפלגה אינה יכולה לעצור בעדן , האח ראית היחידה היא הממשלה . בקהילות ישראל הקריאות והפניות בעניין חנינה לבן יוסף הקיפו את רוב קהילות ישראל . אסיפות המונים הוקהלו בפולין . באסיפה בווארשה קראו את מיכתבו של בן יוסף לאמו , שבו יבקשנה לשכוח מלבה את צערה על אובדנו . ביום שני היו מליאים בתי הכנסת בפולין מתפללים ואומרי תהילים ותחנון להצלת חיי בן יוסף . מאתיים רבנים , שהשתתפו בחגיגת יובל הש"ס בישיבת חכמי לובלין הבריקו את בקשת החנינה שלהם למלך בלונדון ולגיניראל הבריטי בירושלים . הזעזוע הגדול ביותר עבר על קן בית"ר בלוצק , עירו ועיר אמו של שלמה בן יוסף . שם היו בראשי המוחים . העיר כולה חיתה בסימן בן יוסף במשך שבועות אחדים , והשבועות כאילו נמשכו שנים . הם הבריקו מחאה לשגריר הבריטי בווארשה , והם הבריקו לבן יוסף : 'לאחינו שלמה בן יוסף . חבריך לדעה מבטיחים לעולם לדרוך בעקבותיך הנשגבים . ' בליל האחרון לחיי בן יוסף היה ליל שימורים לכול הקן שלו בלוצק . באזכרה בבית הכנסת הגדול השתתף הרב סורוצ'קין והנציב פרופס . 1519 הדרישה לחנינה הושמעה מעל דפי העיתונות האנגלית , והגיעה לידיעת הממשלה הבריטית מן השגרירויות השונות , שכנגדן הפגינו יהודים ואליהן הגיעו מישלחות ותזכירים של מחאה . התערבו בדבר אף ממישרד החוץ הפולאני ואף מטעם ממשלת אפריקה הדרומית . בקשות החנינה הגיעו מפולין , ליטא , רומניה , צרפת וארצות אחרות . 1550 עם ישראל ולכבוד הגליל ! תחי פלוגת בית"ר בראש פינה ! תחי המדינה היהודית בארץ ישראל משני עברי הירדן ! הלאה מטיפי ההבלגה ברחוב היהודי ! כבוד לפארטיזאנים של הגנת היהודים בא"י . 1518 ' !
|
|