|
|
עמוד:727
הלוותה כשלעצמה חומר חשוב לעיתונות , וודאי לא היתה בגדר סנסאציה , משלא נפגע איש ולא ניזוק דבר . אותה תגובה לא-תגובה היה לה רק סיכום כח ניקאלי : מאסרם של יהודים מחזיקי נשק . הסיפור כולו לא נודע ברבים במשך ימים אחדים מפאת החג והשבת , ואחר כך משום הניתוק מן הנאסרים , ואחר כך משום קו ההגנה שהוטל על הנאשמים . ההתקפה שתיכננו השלושה , בלא נטילת רשות מבי ת " ר ומפקד הפלוגה , ובלא לקבל הוראה מאצ"ל , נועדה לחבל בתחבורה הערבית בדרך צפת—טבריה כעונש על רצח היהודים לייד צפת והפגיעות החמורות ביהודים ובנחלותיהם באיזור הגליל בכללו . רק לימים נודע , לפי סיפורו של אברהם שיין , שהתכוונו השלושה לפגוע באוטובוס בדרכו מטבריה במעלה לצפת , אלא שאותו זמן עברה מכונית קטנה בסיבוב הכביש לייד האוטובוס , והאורבים ביקשו למנוע סכנה מחיי יהודים ועצרו את נשקם . כיוון שלא נראה להם כנוח , ואף לא כרצוי , לחזור לפלוגה , שמא ייאשמו על הפרת מישמעת ויהיו צפויים לעונש עד כדי גירוש מן הפלוגה , וכיוון שלא נראה להם שיקל עליהם להשיג עוד פעם אחת כלי ירי , החליטו להישאר בו במקום ולהמתין לאוטובוס לעת חזרתו מצפת לטבריה אחר הצה ריים . הם ידעו , שהפעולה תהא קשה יותר לביצוע בדרך PTn n של האוטובוס , אבל העדיפו לבצעה בו ביום בכול התנאים . היריות שנורו לא פגעו , ואילו הפצצה מתוצרת עצמית לא התפוצצה . נתברר , שאומנם הוכנה כראוי , אלא שהפתיל שנצמד אליה לא היה ראוי . השלושה הגיעו לדיר , ולשם רץ שוטר יהודי , שהבטיח שלא להסגירם , עד שהשוטרים הבריטיים הגיעו בהקדם , תוך שעקפו את המושבה באוטובוס הערבי , ומצאו את השלושה בתחנתם שעשו להם בדרך נסיגתם . 1510 פעולתם נתפרשה באורח חדמשמעי ! פעולה שנכשלה . כיוון שאף מהותה ומגמתה לא היו ברורות לא נמצא מלכתחילה מי שיהא מוכן לאשרה למפרע , או לאמצה , או לשבחה . בית"ר , שאלה היו חבריה שיצאו למארבם על דעת עצמם , לא יכלה לשאת , ולא צריכה היתה לשאת , באחריות לפעולה זו . אצ"ל ראה בפעולה פגיעה חמורה בסמכותו , והפרת מישמעת שעליה יש לתת את הדין . אצ"ל ביקש לעשות פירסום לכך , שאין בינו לבין המעשה ולא כלום , בלא שיתחייב להעריכו לכאן או לכאן . בתנאים הללו היה נוח הדבר לאנשי ההבלגה לנצל את מעשה 'שלושת המוסקטרים' כדוגמא לכישלונם של דורשי התגובה ושל שיטתם . אנשי הסוכנות וה וועד הלאומי שללו את המעשה והיו אדישים לעושיו . הרקע היהודי הפנימי היה ידוע יפה לשילטונות הרש מיים ואף לגורמים הצבאיים . וברקע זה ללא ספק יש לבקש את הדחף שהכריע בדרך אירגונו של השיפוט הצבאי ושל קביעת פסק הדין ושל ביצוע פסק הדין מתוך כוונה ברורה לנצלו לתכלית פוליטית . מפירסומי דברים בעיתונות השמאל 1541 צריך להסיק , ( 1540 עם פרשת השלושה נלקח הנשק מן נוטרי ראש פינה הבית"ריס , וחברי הפלוגה יצאו לשמירה בנשק בלתי ליגאלי . אקצין ויוניצ'מאן פנו למשה שרתוק בסוכנות , והעמידו אותו על המצב , שהביח"רים במושבה הס כשליש מן הנוטרים , ושהיחסים שלהם עם ה'הגנה' במקום היו טובים , ועכשיו משניטל מהם הנשק הליגאלי נתונים הם לסכנה יתירה בייחוד שמת כוונים לצאת בנשק בלתי ליגאלי לשמירה ( א"צ , . ( s 25 / 2091 משנרצח הבית"רי ישראל ליברמאן ( 1938 . 6 . 7 ) שעה שיצא להציל את שדות המושבה מן האש ששילחו בהם פורעים ערבים , הביא אקצין לידיעת הציבור את מחאתו על נטילת הנשק מבית '' ר , מתוך כוונת זדון של אפליה מיפלגתית ( עי' 'הירדן 1938 . 6 . 10 ' , נ 'אונזער וועלט / . ( 1938 . 6 . 17 הסוכ נות לא היתה מסוגלת להתגבר על מגמתה המדינית באירגון הנוטרים . כשהוקמה תחנת הנוטרים ברנזת טיוחקין , שהיתה עמדת חלוץ ביטחונית לצד מיזרוז של נתניה , והבית '' ריס — חברי אצ"ל , קיבלו נשק בריטי והדרכה בריטית , ניסתה הסוכנות לבטל את התחנה , ברם קצין המחוז יצחק צייז'יק עמד לצד רמת טיתזקין . עי' עדות הילל צור . ( 1541 בהכרזה על החובה 'לעקור משורש כל חידקי הטירוף המחריב' נשמעה מעין חזרה לנוסחי הרעל שהובאו במאמרי ' דבר' מימי פרשת ארלוזורוב : 'אם יימצא שמץ של אמת באשמה שהוטלה על שלושת נאסרי ראש פינה , יהיה כל היישוב מאוחד בגינוי מעשה הטירוף ... ואם אומנם יתברר , שיש יסוד לאשמת היריות אל המכונית הערבית , כי אז תקום לפני היישוב השאלה בכול חריפותה , כיצד למנוע מבודדים פורקי עול אומה לעשות מעשים הממיטים על העם קלון מוסרי והפסד לאומי , ושיש בהם משום תקיעת סכין מן המחתרת בגבו של היישוב החי בדמיו ועומד על נפשו ומבצר את עמדותיו וכובש עמדות חדשות תוך נחשול הרצח המציף את הארץ זה שנתיים ימים בדם נקיים . אם יתברר , כי אומנם יד יהודית שילחה את הכדורים באוטובוס הערבי , יהיה זה מחובתו של היישוב העברי לעשות את חשבון נפשו ולעקור משורש כל חידקי הטירוף המחריב' ' ) דבר . ( 1938 . 4 . 26 ' , ומכרה מועצת פועלי תל אביב : 'ולביריונים למיניהנז — אזהרה ! כל ניסיון של הטלת אימים ופגיעה בציבור הפועלים ייתקל בעוצם כוחו של המחנה העובד . כוח זה אשר ידע ויודע להגן על היישוב בפני התקפות חוץ ידע לשמור עליו גם מפורעניות הבאה מבפנים ( ועי' מאמרו של ינאי — י"ה ייבין ' 'הירדן . ( 1938 . 6 . 30 ' , 'לפי מיטב הכרתנו אין הם בני מוות ... אם יש בקשר עט זה דין אחר ועל אנשים אחרים , הרי הם מרעילי הבארות
|
|