|
|
עמוד:692
' פלוגת הכותל' גידול האוכלוסייה העברית בארץ ישראל והקמתם של יישובים חדשים לא היה בכוחם למנוע את דיל דולם של כמה יישובים ותיקים . פקיעין , שבה ישבו שרידי היישוב היהודי הקדום , קרובה היתה להיעזב . מ'ארבע הארצות' — חברון נעזבה אחר מאורעות תרפ"ט וכמעט לא שבו אליה תושביה היהודיים ; טבריה לא התפתחה אלא מעט ; צפת נידלדלה והלכה , וגבר החשש לעתידה היהודי ; וירושלים - העיר החדשה גדלה והתפשטה , אלא שהעיר העתיקה בין החומות נעשתה יותר ויותר בלתי יהודית . היישוב היהודי בעיר העתיקה מנה 15000 נפש ומעלה בסופה של מילחמת העולם הראשונה , ברם נצטמצם במיספר אחר מאורעות תר " ף ותרפ"ט , ועמד ( 1468 'המדינה / ( 1469 . 1935 . 10 . 29 'מצודה , ' דצמבר . 1937 המקומות המקודשיםוסי מליות התקיעה את סימליותה של התקיעה לייד הכותל הביע אחי מאיר אחר יום הכיפורים תרצ"ג במאמרו 'התקיעה הגדולה ' , שבו טען ש'הכול ויתרו על הכותל . הכול מכרוהו ללא מחיר' . 1467 אחר ביקור הרבי מגור במדריגות המובילות למערת המכפלה כתב אחימאיר את מאמרו 'בפי המערה' באותה רוח של מאמרו הראשון : 'המקומות הכי קדושים שלנו — "זרים מושלים בהם ... " הציונות הישנה - כל עניין המקומות הקדושים כקוץ בעיניה ... כל המקומות כגון הכותל , מערת המכפלה , בית לחם , מיותרים המה בהחלט מנקודת מבט ההשקפה החמרנית של הציונות הישנה . ורק אנחנו הציונים החדשים , מחדשי המסורת של שאיפה לציון משוחררת לא מתוך סבלנות של עשרות מאות שנות גלות , ולא מתוך אדישות של השקפות חמדניות מערביות , אלא שומרי השלהבת הקדושה , אותה הדליקו פעם קנאים , חיילי בר כוכבא , חיילי דויד אלרואי , תלמידי ראובני , מולכו , ואחרים — אנחנו מתהלכים כשהחרים בתוך ציבור אכול שובע בהמי זה השורר ביישוב' . 1468 התקיעה בתפילת הנעילה בכול התנאים באה להעיד על זיקה של דביקות בנכסי קודש בארץ ישראל , שכוחות חיצוניים לא ינתקוה . רעיון זה הביע ח"ש הלוי ביחס לתקיעת השופר לייד הכותל במיוחד : 'תקיעת שופר זו , הנשמעת שנה שנה , בשעה הקדושה ביותר ליהודי ובמקום הקדוש לו ביותר — שעת נעילה לייד הכותל המערבי , היא אחד מן הדברים , שהמדינאימ "הריאליים" שלנו אינם מבינים ואינם יודעים להעריך . אין הם מבינים , כי תקיעת שופר זו בוקעת שחקים ומרעישה עולמות ... אצלנו מרובים האנשים , החסרים כל חוש של הערכה לגבי הדברים הבלתי נמדדים ובלתי נשקלים בחיי האומה ... את ערך הכותל המערבי בחיי עמנו אי אפשר למדוד בקנה המידה המקובל בעולם לגבי כל מיני ערכים מוחשיים ... מתהלכים בינינו יהודים "פיקחים , " המו כנים למכור את הכותל בעד עשרת אלפים דונאם קרקע . "מעשיות" זו היא גם שהביאה אותנו לידי תוכנית החלוקה ... מה ערך יש לאותם החלקים שגם כיום אין היהודים נוהרים שמה , כמו ירושלים העתיקה , חברון , הר שומרון וכוי י . . . ברגע שתינטל מהארץ תכונתה הכמוסה , התכונה שאנו קוראים לה בלשוננו יום יום : קדושתה , בו ברגע ייפול היסוד שלנו , שעליו נבנה הביניין כולו . 1169 ' ... בהכרה זו דבקו הבית"רים בארץ ישראל ובגולה , אף החילוניים שבהם . ( 1466 י . אורן : 'קוני שמיס וארץ ( 1467 . 165 ' , עי' 'ספר בית"ר / א , ; 259 ב , . 330 את אירגונה של התקיעה תיאר יצחק אורן a H תיאור סיפחתי באחד מסיפוריו המופלאים : 'יום הכיפורים , סמוך לשעת הנעילה , אנו עוברים על פני סוכת השומר הבריטי ונדחקים אל הפס הצר , המלא עד אפס מקום אנשים משלושה סוגים : מתפללים , שוטרי חרש ברי טיים וסתם סקרנים . כל אחד קומתו , לבושו ומראה פניו מעידים על השתייכותו לאחד הסוגים הללו . אנו , הקבוצה שהגיעה עתה זה , משתייכת לסוג הרביעי : בני פמלייתו של התוקע , כלומר זה שעתיד , למרות האיסור המפורש של השילטונות , לתקוע כאן בשופר בסיום תפילת הנעילה ולקבל את עונש המאסר שיוטל עליו על ידי השופט הבריטי . אדם זה נמצא כבר כאן , ואילו אנו לא באנו אלא למסור לו את השופר ברגע הנכון ולהשתדל לחלצו מן הסכנה , או לפחות לחפות עליו עד אשר יסיים את תקיעתו . המתפללים משתפכים בתפילתם , שוטרי החרש במיכנסיהם הכחולים ובמיקטורניהם החומים מזקרים צוואריהם הארוכים ומנשאים ראשיהם מעל לקהל הרב . אנו , הבית"רים , מנסים ליצור מעגל בלתי חדיר מסביב לזה שנועד לתקיעה , וקהל הסקרנים צופה במישחק , משתתף בו מתוך ציפייה ומתוך השתתפות צופה בו . צופה ומצפה : תקע בשופר גדול לחירותנו . ' !
|
|