|
|
עמוד:669
מקומו המיוחד של ראש בית"ר נקבע לפי סמכותו של ז'בוטינסקי בתנועה , בלא שיצויין הדבר , ובלא שיעלה על הדעת שלאחר שלוש שנים יסתלק מן העולם , מעמו ומבניו . וזו לשון סעיף 38 על ראש בית"ר : ' ראש בית"ר מייצג את בית"ר כולה , ותפקידיו הם : א . לכוון את התפתחות בית"ר ברוח החלטות הכינוס העולמי , ולפקח על התפתחות זו . ב . לכנס ישיבות של ראש בית"ר והשילטון , ולשבת בראשן . ג . לפקח על פעולות השילטון וקציניו . ד . למנות לפי הצורך "קציני שילטון" מבין '' חברי השילטון , " ולהפסיק , כפי הצורך וכפי ראות עיניו , את פעילותו של קצין השילטון ההופך בזה לחבר השילטון . ה . לפרסם פקודות והוראות על ידי המזכירות הכללית של השילטון ' . כך נקבע מעמד פורמאלי למי שהיו פעילים בשילטון בית"ר או מי שעשויים להיות מועמדים לפעילות , שכולם הם בחזקת חברי השילטון , ורק הפעילים בו הם קציניו . גוף חדש זה העניק מידה של גמישות במינויים חדשים ושל שינויים במינויים . ז'בוטינסקי עצמו ודאי לא היה מסכים , שה'שילטוף יהא בו ולא ב'שילטון . לו נשמרו זכות ההכוונה של התנועה לפי החלטות כינוסיה , זכות הפיקוח עליה והצבת קציני השילטון במקומם . פירסום פקודותיו והוראותיו נעשה באמצעות המזכירות הכללית . אף חברי השילטון נתמנו באמצעות 'ועדות התרכובת' שבכינוס , אומנם תוך דיון עם ראש בית"ר ובאישורו . קציני השילטון - כלומר החברים הפעילים בקביעות בשילטון במקום מושבו , או בשליחותו במקום אחר — ייקבעו בישיבת השילטון , מייד לאחר הכינוס העולמי . לשנים , שאין בהן כינוס עולמי , קבעה החוקה את כינוסה של מועצת הנציבים , שבה ישתתפו חברי השילטון , הנציבים וקציני הנציבויות . מעין מוסד כזה היה קיים למעשה בתנועה , כשבהזדמנות של כינוסי הצה"ר והצ"ח נערכו מועצות מיוחדות לבית"ר בהרכב כגון זה , שללא ספק היתה בו מידה של מיקריות . אף 'מועצת הנציבים' לא נקבעה כמוסד מחייב בבית"ר , אלא כ'מועצה' בלבד , השומעת דין וחשבון ומעלה הצעות ומישאלות . במקביל לכינוס העולמי ולמועצת הנציבים יקיים כל סניף את 'כינוס הסניף' ואת 'מועצת המפקדים' שלו . החוקה , שניסחה את זכויותיו של שופט בית"ר , קבעה את סמכותו של השילטון למנות 'מפקחים ראשיים / המבקרים עבודתם של סניפים ומדריכים בעמדה . ה'צחר' — התא הבית"רי הקטן — ימנה , לפי החוקה , 2 ו ולא 8 בית " רים , כמקודם . חוסר במדריכים הוא שגרם , וכן יעילות ההכשרה ההגנתית . החוקה באה לבטא את אופייה הדימוקראטי של בית"ר , ונתנה למחנה כולו אפשרות לבחור את ציריו לכינוס העולמי , ובאמצעותם להציע הצעותיו ולדרוש דרישותיו . עם זאת לא נפגע 'מישטר הפקודה' שבבי ת"ר בעבודה הבית"רית הפנימית . בטעם העיר מ . כץ : 'בין כינוס לכינוס שוררת הפקודה של הסמכויות לפי ההיירארכיה . מישטר זה אינו שרירות לב , כי מקורו הוא בכינוס העולמי הריבוני ' . ובצדק קבע , שאין במישטר זה לא פאראדוכס ולא סתירה מניה וביה . כץ , מזכיר השילטון , הביא את הערותיו ל'חוקה' והסביר , שהחלוקה הסכימאטית של הגילאים אינה אידיאלית , אלא פשרה בשים לב לתנאים , שבהם מצויים קננים הרבה , קטנים במיספר , ודיפרנציאציה יתירה תפצל את הקן לשברי יחידות של 3—2 חברים . כץ הסביר את ביטול השם 'הצופי' 'נשרים ' , שאין לו משמעות מיוחדת בבית"ר , והסביר את סמליותם של שאר השמות שהושארו בחוקה , ושל השם 'שוע לים' ' ) שועלי שימשוף לפי ספרו של ראש בית"ר . ( במיוחד התעכב על ההצעות להפריד את התארגנות הבית"ריות מהתארגנות הבית"רים , והדגיש שהניסיון לא חייב את ההפרדה הזאת ושבתנאי המציאות אינה ניתנת להגשמה . אף בכול שאר הסעיפים הביא את הרקע המציאותי להגדרותיהם המתוקנות . בסיום הע רותיו קבע , שאין בחוקה לפתור פיתרונות אידיאליים , ושאין כל רע בכך , אם כמה וכמה סעיפים בחוקה יבואו על שינוייהם במשך הזמן , לפי שיימצא לנכון ולראוי . פקודת השילטון ( 1937 . 3 . 23 ) 1399 נתנה תוקף ל'חו קת המיבנה' וחייבה את הפעלתה לא יאוחר מה 25 ביוני 937 ו . במידה רבה נעשתה החוקה החדשה קו בעת ברובם של סניפי בית"ר בעולם . ( 1399 ה'וזוקה ' ונספח הערות המזכיר הכללי פורסמו יחד בהוצאת נציבות פולין . מן הטיעונים בענייני האירגון בבית'ר היה , שההיירארכיה בבית"ר נתבטלה , שכן המפקד נבחר ורק מאושר מטעם מפקד הגליל והנציב . באופן כזה אין המפקד נציג סמכות עליונה , אלא בא כוח הקן ( יוסף גלנואן , 'המדינה , ' . ( 1936 . 5 . 19
|
|