|
|
עמוד:665
בכלא עכו העצורים , בני גילים שונים ומחוגים שונים , ניתנו בכלא בתנאים קשים . 1393 הם ראו עצמם כעצורים מדיניים ותבעו זכויות מיוחדות , ואף מחנה מעצר מיוחד להם , כדי למנוע סכנות יתירות מהם ומבני מישפחותיהם מבקריהם , אלא שלא ניתנה הדעת ל תביעותיהם ואף התנכלו לעצורים . כשנודע להם , שאומנם יועברו למחנה אחר , ברם אותו מחנה יהא באיזור ערבי ומשותף להם ולעצורים הערבים מאנשי הכנופיות , ושהשמירה על המחנה תהא בידי שוטרים ערבים , הכריזו ( 1938 . 1 . 11 ) על שביתת רעב של 48 שעות בתורת אזהרה . בכרוזם לציבור כתבו : ' נאסרנו בלא עוון בכפנו ונשפטנו שלא בפנינו ... לא מפני שאשמנו באיזה עוון , אלא מפני שעלינו הלשינו אנשי הסוכנות היהודית , שאנו יהודים העומדים על כבוד עמנו . בראשית ספטמבר ביקר מזכיר הצ'ח בארץ ישראל בוועד הלאומי ודרשו ממנו למסור הצהרת התרפסות , ובאותו יום הוא נאסר . בראשית נובמבר ביקר ממלא מקום מזכיר הצ"ח בוועד הלאומי , וגם הוא נדרש לחתום על הצהרת התרפסות , וכעבור כמה ימים נאסר גם הוא ... ארבעה חודשים סבלנו בשקט , והיום החלטנו להכריז שביתת רעב ל 48 שעות . אנו נשבות והיישוב חייב לדרוש את שיחרו רנוי . ובכרוז אחר קבעו : 'המילחמה הפוליטית למען שיחרורנו אינה עניין פרטי בלבד , אלא עניינו של כל יהודי החוסה בצל ממשלת המאנדאט . ' שוב עמדה קהילת תל אביב על ראשה ורבניה בשער המאבק לעזרתם של העצורים , והזכירה לסוכנות את דבר ההתמרמרות של הציבור על יחסה לאסירים . הרב הראשי יצחק הלוי הרצוג נענה למבקשי עזרתו ( 1392 כ . סייקס , 'מבאלפור עד בוויך , . 205 על היחסים בהמשך הזמן כתב שם : 'אולם בטרם חלפו חודשים אחדים מאז פרצה המילחחה היה הדבר בלתי אפשרי לחלוטיך . הקשרים הללו נתקשרו בדרג העליון כאילו על בסיס פוליטי גרידא , ובדרג זה היו המגעים בין הנציב העליון והמזכיר הראשי לממשלה לבין חברי הנהלת הסוכנות , ובייחוד אישי תמדינאות שבהם . קשרים אלה עברו אל דרגים בינוניים ונמוכים , ובכללם עם מושלים , ובייחוד עם ראשי המישטרה והבולשת — קשרים שהיה להם ותק למן פרשת רצח ארלו זורוב . ענייני הביטחון נתונים היו למרות המחלקה המדינית בסוכנות היהודית , ובכוחם של אנשי הקשר שלה היה אף להבטיח שיחרורם של עצורים וחשודים . עי' א"צ , . s 25 / 2091 עי' בן גוריון , 'זיכרונות ; ' שרת , 'יומן מדיני . ' ( 1393 את התנאים בבית הסוהר תיאר מנחם ארבר , בא כוחם של אסירי ציון כלפי הנהלת בית הסוהר , במיכתב שהעביר החוצה ו 'אנו חיים לפי חוקה של פושעים . אנו ישנים על הריצפה ככול יתר האסירים . עלינו לנקות בעצמנו את התא ולסחוב את דליי הלילה . החדר שלנו נחשב כאחד ה"טובים" ו יש לו חלונות פתוחים מכול הצדדים . במזג האוויר הנוכחי זה יתרון , אבל בסתיו ובחורף יהיה כנראה קצת קשה . לאחר טיול הצהריים מכניסים לתוך התא שני פחים עם מיים ושני דליים לצרכים אחרים ( דלי כזה נקרא '' קארדל . ( " יש לנו דרישות להטבת התנאים , אבל אנו פה מבפנים לא נוכל לשנות בהרבה את המצב . את המילחמה על כך יש לנהל בחוץ . יש צורך בפעולות נרחבות ולחץ חזק שייעשה בחוץ על כל הגורמים הנוגעים בדבר . הפרי בילגיות היחידות שלנו הן : לקבל בגדים מן החוץ , לקבל ביקורים פעם בשבוע , לכתוב ולקבל וזיכתב פעם בשבוע ולקבל אוכל מן החוץ . פרט לזה תנאי חיינו הם כתנאי כל יתר האסירים הפליליים . עניין האוכל עוד טרם סודר , ואנו מאוד סובלים מזה . אין אנו יודעים כלום מן הנעשה בחוץ , כי גם עיתונים אסור לנו לקבל . מיכתבינו עוברים צנזורה חמורה ואסור לכתוב בהם על סדרי ותנאי בית הסוהר הירו דים . אומנם , ישנה אפשרות לשלוח מיכתבים בדרכים אחרות , אבל דבר זה עולה בכסף רב , והכסף מאיין יימצא ר ( לזר , ' חיבאר עכר , נוהד ב , , ( 76—75 עי' דויד סיטון , דפים מיומנו של עציר , 'במערכה ' , גל' 146 וא ( 1391 . ' לזר , 'מיבצר עכו ' , מהד' ב , . 97 עניינה , ולאו דווקא עניין התגובות גופן , ששימשו אמתלא בפולמוס הפומבי . קשרי ה'הגנה' עם השילטונות הבריטיים ועם המיש טרה והבולשת היו הדוקים למדי עוד מלפני הקמת חיל הנוטרים , ונתהדקו יותר ויותר עם הקמת החיל הזה , שהיה כדבר מובן מאליו בשביל כל הצדדים בבחינת ליגאליסאצית של חטיבה ב'הגנה , ' אם לא ליגאליסאציה שלה כולה . 'מעולם לא קל היה לדעת בדיוק אם ה"הגנה" היא בלתי ליגאלית או לא' - כתב חוקר פוליטי אנגלי . 1392 טיול האסירים בחצר כלא עכו
|
|