|
|
עמוד:663
הסוכנות נחשדה בהלשנה הטלת האחריות למעשי התגובה על הריביזיוניס טים דווקא נראתה רצויה לממשלה מכמה בחינות . בדרך זו כאילו עודדו את הסוכנות להיבדל מהם ולהמשיך בשיתוף פעולה עמה , ובה בדרך כאילו רמזו לערבים שאל להם להתייאש , שהרי שיטת התגובות אינה אלא שיטתם של מעטים ומבודדים ביישוב . במאסרם של תלמידי ז'בוטינסקי יכלה הממשלה לב טא את מידת האיזון שלה כלפי מפרי חוק מכול צד שהוא , והוכחה זו הגישה בתנופה גדולה . כבר עם מעצרי ספטמבר נעשה הדבר גלוי , שאין המאסרים הללו של חברי הצה '' ר ובית '' ר ( ולאו דווקא חברי אצ '' ל ) כרוכים באשמה ישירה או עקיפה במעשי התגובות גופם או באירגונם , אלא בעצם העובדה של חביתת במחנה ז'בוטינסקי . רק מעטים ביחס מן הנעצרים נימנו עם חברי אצ"ל הפעילים . כבר בספטמבר קרא מרכז הצה '' ר בארץ ישראל לחברים : 'צריך כל אחד להיות מוכן באופן נפשי ובאופן מעשי לכול צרה שלא תבוא עליו ' . המעצרים המרובים הכבידו לא רק על הנעצרים , אלא אף על מישפחותיהם , ובכללן מישפחות מנאמני הסוכ נות ומיפלגותיה . המעצרים הללו היה בהם מן הפגי ( 1387 נתפרסם כתוספת מיוחדת ל'המדינה' גל' , ( 55 ) 8 א 'צ , . s 25 / 2094 הכרוז הזכיר , שיצחק בן צבי , ראש הוועד הלאומי , דרש מהצה'ר ומבית"ר לחתום טל כרוז נגד התגובות , ומייד החלו המאסרים . המישטרה הא"יית — שותפי הסוכנות ! הכתו בות למאמרים הושגו באמצעות הוועד הלאומי . ( 1368 'מדינה עברית' ( גרמאנית , ( פראג , . 1937 . 11 . 19 שם נאמר 1 'יום א' ייכנס בתולדות המילחמה בשביל ארץ ישראל כיוס גדול . הנציב ערי ז'בוטינסקי , אחימאיר , פרויליה ואתם כולכם שהזקפתם את קומתנו , דעו את כל הערצתנו , הוקרתנו , גאוותנו ותודתנו . חל חי ך . א * צ , . s 25 / 2094 במלחמה גודלנו , במילחמה חושלנו ומתוך מילחמה ננצח ! שיטת המאסרים שבאה לשמש מהלומה מכוונת להטיל אימה על מחנה ז'בוטינסקי והנוער שלו לא הדהימה את המחנה , ולא החלישה אותו , עם כל הקשיים המרובים שהיו כרוכים בשיטה נקמנית זו . שילטון בית '' ר יצא בכרוז לכול הבית '' רים ולכול הנוער הלאומי ועודד את המחנה לחישול עצמי מתוך ייסורי המילחמה : ' המאפרים ההמוניים האחרונים של חברינו בארץ ישראל משמעם — מסע צלב ביישוב נגד התנועה הלאומית הלוחמת : מסע צלב — מבחוץ ומבפנים . ההסתה הגלויה והנסתרת של מנהיגי הסוכנות כנגד "החוגים העומדים מחוצה לרשותה , " היא אשר גרמה למאסרים לפני חודשיים והיא שסייעה למא סרים האחרונים . על ידי כליאת חברינו בבתי כלא ובמחנות ההסגר אשר בעכו וירושלים , מתנכלות הממשלה הארצי ישראלית והסוכנות היהודית לשבר את המחנה הבית"רי והצה"רי המתקומם כנגד תוכנית החלוקה של ארץ ישראל ואשר אינו פושט צוואר לרוצח ערב מתוך הבלגה . ואולם הסוכנות עוד מרחיקה לכת , היא מסייעת בידי הממשלה בעריכת הציד על הבית"רים הנמצאים בארץ והיא . חוסמת את הדרך לעלייה לבית"רים הנמצאים בגולה . המשא ומתן אשר התנהל עם הסוכנות במשך חודשים רצופים ואשר מתפקידו היה לשים קץ למישטר הגזילה כלפי בית"ר אשר שורר זה שלוש שנים , נסתיים בימים אלה בכישלון . התנאים שהציגה הסוכנות אחת היתר . כוונתם — להכשיל את המשא והמתן ולהמשיך בשיטת הגזילה . עובדה זו אינה אלא טבעת בשלשלת המאורעות האחרונים וקשרה ההגיוני אל המאסרים האחרונים ברור למדי . הממשלה הארץ ישראלית יחד עם הסוכנות היהודית הכריזו מילחמת השמדה על התנועה הלאומית בארץ ישראל ! אבל הם לא יוכלו לנו ! אנו במילחמה גורלנו , במילחמה חושלנו ומתוך מ - ' לחמה ננצח . ' ! הכרוז קרא את התנועה ל'חודש של פעילות ועירנות מוגברת' . 1386 בתגובה לגל המאסרים פירסמה ( 1937 . 11 . 21 ) נצי בות בית '' ר בפולין כרוז אל הנוער : ... ' גבולי הארץ פתוחים לרווחה לרוצחים ערביים ... בשעה שיהודים נאסרים על החזקת נשק להגנה , לא נידון עדיין רוצח ערבי אחד , והיישוב בארץ ישראל שותק ... למזלנו , למזל העם העברי , נמצאו שאינם מוכנים להסתגל לרציחות , שאינם מוכנים להניח לגזול מאתנו את רובה של ארצנו , שאינם מניחים להישחט ככבשים , ואינם רוצים למות כפחדנים , שנשבעו : אם אשכחך ירושלים , תשכח ימיני ... י . הפסוקים האחרונים של הכרוז מדברים 'בעד ארץ ישראל משתי גדות הירדן , בעד ירושלים בירתה , בעד לגיון יהודי ' . כרוז , שנתפרסם בצ'יכוסלובאקיה , ביקש לקבוע : 'היום ( 1937 . 11 . 14 ) לא יישכח בתולדות המילחמה למדינה היהודית . מה שקרה ביום זה חשוב כל כך , שכמוהו כסוגר פרק אחד בתולדות הציונות ופותח פרק חדש . ללא כל הגזמה ראוי לומר : זה 1800 שנה לא קרה בתולדותינו שום מאורע , שדעת הקהל העולמית ציינה אותו פה אחד במלים : מרד בירושלים . הנוער היח שלמי הציל כבודנו . עשה מה שהיה כורח לעשותו - השיב תשובה . 1388 ' ! ( 1386 לץ , . 1937 . 11 . 19
|
|