|
|
עמוד:640
יונים היתה באצ"ל פחות ממינימאלית , והללו לא קבעו בו דבר מבחינה מעשית ויום יומית . עם ייסוד הצ"ח נשתנו הדברים מעיקרם . מעכשיו הוכרזה מישמעת טוטאלית הנפרדת מן המישמעת לסוכנות על פי שקל המישמעת של ההסתדרות ה ציונית , ובתנאים החדשים נתחייב למנוע מהחברים בחזית הארץ ישראלית מצב של חובה מישמעתית כפולה , ובייחוד — לא בתחום הרגיש והמישמעתי ביותר , בתחום הביטחוני . אצ"ל אף במתכונתו הקיימת , שבה פורמאלית לא היה להצ '' ח שום נציג , ורק נציג אישי יחיד לז'בוטינסקי בתוך 'ועד מפקח / עלה ברמת חשיבותו מבחינה אירגונית ומעשית עם מער כת ההתארגנות והפעילות של הצ"ח . הסברה היתה , שחברים ומפקדים הרואים את עצמם משועבדים למישמעת הסוכנותית דווקא יהיו פטורים לנהוג לפי מצפונם , ואף יעזבו מיוזמתם ומרצונם את אצ"ל בדרכם ל'הגנה . ' המעשה היה , שכיוון שהצ"ח לא באה בתביעות מינהליות וצבאיות מיוחדות , כמעט שלא היו עזיבות מאצ '' ל אחר הקמת הצ"ח , אלא שהעסקנים המיפלגתיים , הקשורים בסוכנות , בקר נותיה ובמוסדותיה , ביקשו להבטיח לעצמם יתרונות ציבוריים בדרך לצירופו של אצ"ל הבלתי מיפלגתי אל הסוכנות הרב מיפלגתית . הפיקוד , פיקוד מיקצועי ללא רקע מדיני , קיבל ברצון את דעתם של העסקנים המיפלגתיים , מתוך הנחה שיובטחו מלוא כבודם ומלוא יכולתם להמשיך ולהתקדם בתחום הביטחון , שהרי דובר ויוסכם על 'פאריטט' ב'מרכז' בין חברי ה'הסתדרות' לבין חברי חוגים אחרים . העסקנים וה מפקדים מעוניינים היו ביתר השפעה מעשית וסמכות מוסרית , ואלו היו כמובן מותנות בשיעור כוחם של ההולכים אחריהם בדרך הצטרפותם . במיסתרים עשו כדי להעמיד את החברים בפני עובדה מוכנה וגמורה , ואף כשנתעוררו מן המפקדים הבית"רים עדיין האמינו בכוח השפעתם וזריזותם , שרק מעטים מן הקנאים לא יעשו עמם את הדרך . בהקדם נתברר להם , שה תכסיסים לא עלו יפה , אלא שכבר לא היתה פתוחה שום דרך לנסיגה , אפילו נקבעה זכות לקיים במשך תישעה חודשים את היחידות כמו שהן . במאוחר הגיעו השמועות על דבר ה'איחוד' המתרגש ובא אל אוזני החברים , ואילו על ה'איחוד' כעל 'פילוג' למעשה נודע לרובי החברים , ובייחוד בירושלים ובחי פה רק במיסדר האחרון של אצ"ל העצמאי , ולא למעטים — רק לאחריו . הפיקוד , שביקש להעביר ל'הגנה' מאכסימום בכוח אדם ונשק , חישב את צעדיו , ועשה קודמ כל להבטחת הצטרפותם של כל המפקדים , תוך כדי ויתור בדיעבד על הבית"רים , ואחר - להבטחת הצטרפותם של הסניפים העירוניים בירושלים ובחיפה , in cor pore לפיוס הנרתעים מן ההצטרפות בקרב חברי תל אביב , ואחר — לנסות להשפיע אף על הסניפים במושבות , שבהם היה חב מכריע בפיקוד ובשורה לבית"ר . מתחילה מוכגים היו לוותר רק על פלוגות בית"ר , שביחס להצטרפותן לא דאגו במיוחד , מתוך הנחה שיוכלו לקרבן בזמן מאוחר יותר בעקבות הזדקקותן לנשק ליגאלי וליחידות הגאפירים . התחזית לא נתקיימה . ה'נדוניה' ניתנה רק בחלק , ההסכם כולו הפך פיקציה , והשפעת ה'אירגוך ( אצ"ל ) ב'הגנה' לא היה לה מישקל כלל , ובוודאי לא מישקל של . % 50 בסוף יאנואר כבר היה מרכז אצ"ל מוכן ומזומן ל'איחוד' המצופה , ובסוף אפריל ( 1937 . 4 . 26 ) כבר היה ההסכם הסופי כתוב וחתום . יומיים קודם , בשבת ( 1937 . 4 . 24 ) נקבע המישאל בקרב החברים ביחס ל'איחוד . ' הטיפול בנושא מצד הבית"רים התחיל למעשה בשבוע האחרון שלפני המישאל , ועד אז נודע הנושא רק לחלק מן החברים , ובירושלים , למשל — רק לחלק קטן מהם . בהיירארכיה של אצ"ל היה משה רוזנברג , סגן מפקד תל אביב , הבית"רי שבדרגה הגבוהה ביותר . רק במ קומות קטנים יותר היו מפקדים בית"רים , כגון ב רמת גן ובכפר סבא . בירושלים לא הגיעו בית"רים פעילים אל הפיקוד הגבוה , ומחנה ז'בוטינסקי יוצג בה בייחוד באמצעות חברי הצה"ר ותיקים כח"ש הלוי וח . לובינסקי , והקרובים להצה"ר בדויד רזיאל והילל קוק , שעמם פעל אברהם שטרן . הללו הכריעו על דרכם רק בסמוך למישאל . 1339 לרזיאל ושטרן ( 1339 עי' עדויות אליאב , הלוי , ערי ז'בוטינסקי , זרז'בסקי . המעכב בהכרעה בקבוצת המפקדים היה רזיאל , שכחייל ראה את חובתו הראשונה בנאמנותו למפקדים ולמיפקדה . תהומי התאמץ להשפיע על רזיאל במגמת ההצטרפות ל'הגנה . ' לו בוצקי ניהל שיחה ארוכה עם רזיאל , שלא השיב לו תשובה סופית ' ) רזיאל היה איש רוחני , הססן , שראה עצמו איש צבא . הוא נועד לקאריירה צבאית גדולה . ( ' ערי ז'בוטינסקי , שהיה פעיל לזרז את כינונו של אצ"ל החדש , קרא לפגישה של שימורים בלילה ( במלון -כינרת' בירושלים ) את רויאל , הלוי , יצחק רוזן ובנימין ליבונטין . הצטרפותו של רזיאל ביגע האחרון ממש היתה בשורה טובה למבקשי העצמאות , שטרן נטה מתחילה לעצמאות , אלא שלא גילה לבו לתהומי . יוסף כצנלסון תבע עירנות יתירה מהבית"רים .
|
|