|
|
עמוד:634
הסכם ז'בוטינסקי-תהומי ( 1936 . 12 . 5 ) בפגישה שבין ז'בוטינסקי לבין תהומי שנתקיימה בפאריס ( 1936 . 12 . 5 ) דן ז'בוטינסקי ביחסי אצ"ל — הצ"ח , ועורר במיוחד את שאלת האיחוד של אצ"ל עם ה'הגנה . ' באיחוד כזה ראה ז'בוטינסקי צעד מכריע , שכן עמו היה נמסר כוח צבאי לאומי לרשות הסוכנות , תוך כדי ביטול אופציה להפרת ההבלגה וביטול כל סיכוי לכוח צבאי עצמאי . ההצטרפות ל'הגנה' כמוה בהצטרפות לגוף פוליטי בשליטת מפא"י , וכמובן שהצ"ח עשויה שלא להסכים לה . ז'בוטינסקי חתר לקראת הסכם ציוני , והציע וחזר והציע עריכת ' שולחן עגול' לתכלית זו . ז'בוטינסקי תבע בתוקף , שלא ייעשה הסדר של איחוד בלא הסכמת הצ"ח , ולפיכך ביקש לקבוע דברים מפורשים בהסכם מיוחד , שאצ"ל יתנהל 'ברוח הוראותיו' של נשיא הצ"ת . 1325 לא חלפו אלא שבועות מועטים וכבר נתברר שערי ז'בוטינסקי צדק , שלא מן הראוי לסמוך על אצ"ל בפיקודו של מפקד עצמאי הקשור במיפקדה , שאין בה להצ"ח אלא נציג יחיד . כבר בווינה בנובמבר 1936 ראה ז'בוטינסקי , שקרוב תהומי ללכת בדרך של הצטרפות ל'הגנה , ' וביקש לעכב בידו , כמי שמזכיר לו , שאין הוא חופשי לעשות צעד שיש בו משום הפרת אמונים , ושאם יצעד הצעד הריהו מסתכן שילך עם חלק מקציניו בלא מרבית חייליו . המו"מ בווינה היה נמרץ , וכבר הוכנה טיוטה של הסכם , אלא שתהומי חכך בדעתו ולא ניתן לסיים את הדיונים במקום בבעייה הקובעת כבעיית הקשרים של אצ"ל עם הצ"ח . כיוון שכך הציע ז'בוטינסקי לתהומי שיבוא לפאריס להמשך של דיון ולהחלטה . תהומי היה חופשי שלא לבוא לפאריס , אלא משראה עצמו כמי שעלול להישאר קרח מזה ומזה ( ולהפסיד את הקשרים עם שתי ההסתדרויות הציוניות , ( החליט ללכת לשם , ואחר שמיעת הסבריו של ז'בוטינסקי מחדש הכריע בדעתו לחתום את ההסכם 2 . 5 ) ו 936 . ו ) בנושא התיאום שבין אצ"ל לבין הצ"ח . להלן נוסח ההסכם : הסכם בין ז'בוטינסקי ובין א . תהומי . 1 כללי א . תהומי קיבל את תפקידו בתור מפקד האירגון / אצ"ל / מידי נשיא הצ"וז , וינהל את האירגון ברוח הוראותיו . . 2 היחס ל ' א י ח ו ד ' א . אנו בעד אירגון מאוחד . ב . תנאי הכרחי לזה : עם ציוני מאוחד ויישוב מאוחד . ( 1324 וכך כתב ( 1936 . 11 . 17 ) לערי : 'ההכרה , העקרונית , אשר כולנם נוטים לשכוח אותה ; שכול עניין העבדלאם = / אצ"ל / ( אודותיו כתבת לי ) הריהו עניין קונפידנציאלי מאלף ועד תיו ... לא יכולתי להסכים וגם לא אסכים בעתיד , שהנציב ישתתף במרכז העבדלאם . להיפך , דווקא לא . לא אכס אופיציו ואפילו לא במיקרה , ואם ייבחר מחר למישרת נציב איזה אדם המשתתף במרכז ההוא — יצטרך לצאת מהמרכז , אין קשר ואין גשר . ' ... ראש בית"ר הביא שם מסעיפי הצעת ההסכם עם תהומי ( שנחתם בפאריס רק ב , ( 1936 . 12 . 5 שבקשות כניסה לאצ"ל מבית"רים יתקבלו רק באישור הנציב , והבי ת"רים ידעו על כך , ושפלוגות הגיוס יוקמו כפלוגות אצ"ל , ושראש מיפקדת הגיוס יתמנה בהסכם הדדי ( ויעמוד במינויו כל עוד יש הסכם כזה . ( ועוד : במיקרה אנגוריא / זמךוזירום / ' יעבור ראש מיפקדת הגיוס וכול המחנה אך ורק לשירות העבדלאם . ' הסכם זה יהא קיים בתוקפו משיחזור תהומי לארץ ישראל , אלא שהסכם ג'נטלמני הוא , שיתנו 'לו זמן להגשים אותו בחיים . Sans trop de casse אם יהיה פיט פוט מסביב לעניין כולו , סימן הוא כי בית"ר בארץ איננה די מבוגרת לשירות הזה . ' ( 1325 טען ז'בוטינסקי : 'התנועה הריביזיוניסטית מסרה לאיר גון את הנוער שלה , והיא דורשת גאראנטיות , שהאירגון לא יפעל בניגוד לאינטרסים שלה' ( יספר תולדות ההגנה / ב , , ( 725 טינו צנטרי ללא שיור , תבע את עליית החובה של כל בית"רי מן הגולה , ואת השירות של כל בית"רי — אף לא מן עולי בית" ר - בגיוס הבית"רי . בנושא זה היה שותף במידה מרובה לדעותיו של יוניצ'מאן . הוא שהגה את הרעיון של הפלוגות הבית"ריות , העשויות למלא תפקיד צבאי מיידי בעל משמעות , ולימים קרא להקים את הפלוגה בעיר העתיקה , אחר סיור שסייר על גגות העיר . ולימים אימץ את הרעיון של הקמת 'פלוגת הכביש . ' והוא הירהר בהקמתן של פלוגות באזורים ערביים ביהודה . ערי ז'בוטינסקי לא הניח לראש בית"ר בעניין אצ"ל , אעפ"י שנצטווה שלא לטפל בנושא , שכן ראה חיוני ביותר הסדר אירגוני חדש - הסדר הנוגע למעשה לכלל חברי בית"ר , שהרי כולם מתגייסים לאצ"ל לתת בו את שירותם ואין לחייבם במישמעת כפולה . ראש בית"ר עדיין עמד על בסיס אחר , על בסיס ההפרדה הגמורה בין בית"ר לבין אצ"ל , כדי לפטור הצדדים מכול אחריות הדדית , וכדי לקיים את בית"ר כמתכונתה הראשונה , כהסתדרות ליגאלית . בעניין הקשר ההדדי סמך במידה מרובה על ה'אוניה הפר סונאלית' המתגלמת באישיותו של ראש בית"ר . סיסמתו היתה 'אין קשר ואין גשר' י . 132
|
|