|
|
עמוד:630
ער י ז ' בוטינסקי על הגיוס ערי ז'בוטינסקי העריך את הגיוס הבית"רי כרעיון וכמיפעל ובסיכוי - יותר מרבים מראשי הגיוס , ואולי משום כך היה מוכן לביטול עצמאותה של מיפקדת הגיוס , ולעשותה מחלקה ממחלקות הנציבות . את תוכניתו זו הביא לכלל ביצוע . ערי ביקש להביא אל הגיוס לא רק עולים חדשים סמוך לעלייתם , אלא אף בית"רים ארץ ישראליים צעירים שמלאו להם 8 ו שנה , ואף בית"רים מבוגרים משמלאה שנה לחבירותם בבית"ר . את הגיוס הבי ת"רי ראה לא כשיטה אחת , אלא כשיטה מגוונת , בתוך מיסגרת כוללת אחת - המקפלת אף אזרחים העובדים עבודתם שלהם ומשלמים מס הגיוס ועומדים לרשות המיפקדה בזמנם הפנוי ולשעת הצורך המיוחד ; חברים שהמיפקדה קבעה את מקום עבודתם לפי חשיבות התפקיד מבחינה בית"רית ; חברים המגוייסים בפלוגות עירוניות ואף לומדים בתוך זמן שירותם ; בודדים הגרים במקומות שאין בהם פלוגה , ושכרם ניתן להם מהמיפקדה , והכנסתם נמסרת למיפקדה ; מגוייסים לפי הסדר תקופתי ; מגוייסים נתמכים ( ב לא"י אחת בחודש ) אחר שהוכר הצורך בתמיכה ; וכמובן ? המגוייסים לפי הסדר הרגיל לתקופת השנ חיים "" י . דעתו היתה נתונה להבטיח סגל נאות לפיקוד בפלוגות , ולתכלית זו לא מצא אלא הפיתרון המקובל בכול צבא : 'חיילות מיקצועית' — מגוייסים שיקבלו על עצמם עול של שיחת של שלוש שנים נוספות על השתיים . בית"ר תעשה , לפי הצעתו , יותר מקודם , בשביל מסיימי הגיוס , במובן העזרה ההדית וההדרכה האישית וההפעלה בתוך התנועה . 1317 ערי ז'בוטינסקי תבע מלוא המישמעת למיפעל הגיוס הבית"רי , ללא סייג וללא ריגון : 'למגוייס חסרה לפעמים נקודת ההסתכלות , שתקיף את כל התוכנית . " מכניסים פלוגה לכפר סבא : מילחמה ומכות ודם . וכעת אנו עוזבים את כפר סבא , ומחר נשוב לכפר סבא . אי סדר ... " 1 מגוייס ! אין זה עניינך ! עניינך הוא אחר : למלא את שלך . אם התגייסת - "צפצף" על הכול ועשה את המוטל עליך , כי זו היא החובה שהוטלה עליך מרצונך החופשי ... ועיקר העיקרים י זכור תזכור , שבבואך אל הגיוס - אל תשאל : מה נותן הגיוס למגוייס ? שאל , מה נותן המגוייס לבי ת"ר ו' ' . ? הנחות פשטניות אלו היו קשות לשיכנוע ולביצוע , ואולי בייחוד משום שקשה ליחיד , והעברי במיוחד , שלא לבוא בשאלות , ולא לראות עצמו שותף ( 1316 כאן מנה שישה סוגים . בתזכיר אחר מיין את הסוגים הללו ונוספים עליהם וציינם במיםפור סמלי ( כאילו קור של מחשב . ( ( 1317 ערי ז'בוטינסקי הירבה לדון בשאלות הגיוס בע"פ ובכתב . עי' 'הירדן . 1937 . 9 . 30 ; 1937 . 1 . 29 ; . 1 . 22 ' , לשאלת מהותו של הגיוס השיב : 'הגיוס הוא מחנה של אנשים , האתרים את כל כוחותיהם ומנסים להגשים את חלום הדורות , את גאולת עמנו והקמת מדינתו . ' בהערכתו הזכיר את זכויות הגיוס לעבודה העברית , להחייאת הגליל , לתוצרת הארץ ( טאבאק , שמן זיית , ירקות בגליל , ( בניית הדאון הראשון , ומילחמתם של המגוייסים נגד גזירות מדיניות . בכלל המיפ עלים להבא מנה ! לימוד חורת המגן , החייאת הגליל והנגב , חדירה למקומות חסומים , כיבוש הים והאוויר , הקמת רשת של קסרקטים ( פלוגות של לא פחות מעשרים חבר . ( שם דיבר בתוכנית לשלושה סוגי בתי ספר , בכללם בי '' ס למפקדים . ( 1318 ערי דבוטינםקי שב והירהר 1 'רצוני לחזור על דבר שפורסם כבר בהזדמנות אחרת , זיכרון מימי הדמים של ram זיכרון שלוו ושקט — ליל ירח בכביש בין ראש פינה לצפת . מצד אחד כסף שברירים של ים כינרת וממול גוש קודר של הר החרמון . ולרגליו , בערפל החולה . ישבנו שם בין הסלעים , לייד הכביש , כנופיית בית"ריות ובית"רים , שוחחנו ושרנו שירים . קשה העבודה ומעליב הוא יחם העם . עבדת שנתיים ועוזב אתה בלא כלום . רק זכר לילזת הגליל הוא שכרך . ואולי דייך בזה . ' את הכיעור הפנימי של החיזיון הזה . אין זה מן המועיל לכעוס , כשאני קורא לכך : "כיעור " - אלפי שמאלנים מרגישים , שהדבר מכוער מאוד ... הרי כל התורה , כי החלוץ של מחנה רעבים יכול לחיות חיי מותרות באופן יחסי , ויחד עם זה להישאר ה"חלוץ , " כי בתקופת כיבוש הארץ אפשר לוותר על הקורבן הגדול — כל התורה הזאת היא שקר . וכולם מרגישים בכך , גם היהודים וגם הגויים . צחוק ימלא פי הגויים כשמראים להם לראשונה את העמק ואת בתי הפו עלים בתל אביב ובחיפה ואת כל המשק השמאלי ( אומדים את ערכו ב 5 מיליונים לא"י ) — ואחר כך צריך לדבר על לבם , כדי להוכיח , שהציונות היא תנועה הומאניטארית להצלת המוני רעבים ממצוקה תהומית . ' ז'בוטינסקי חזר וטען , ש'הלחץ הפוליטי והכוח של הציונות מתבססים על כך , שלא יאבד לה הכושר לייצג את מצוקת היהודים , ' ובקשר לרעיון הגיוס קבע : ' לשם צורכי ביניין התיישבותי ממש , מן ההכרח שיעמדו לרשות העם לא בלבד "פועלים מיקצועיים , " אלא גם "פועלים מתנדבים , " אנשים ששירות העבודה הוא בעיניהם כשירות צבא מתוך התנדבות , שירות שיסודו הוא הקורבן . '
|
|