|
|
עמוד:629
ז' בוטינסקי על ציונות - קלה וקשה ראש בית"ר קבל לא אחת על הבית"רים שעלו לארץ ולא קיבלו על עצמם את דין השירות בגיוס . מתחילה הבין את ההחלטה הדאנציגאית על שליחת החברים לפלוגות בימי מצוקה , ואילו בימי פרוספריטי לא ראה הכרח בהתערבות 'מגבוה ' . בינתיים למד ושקל , וראה את הרעיון , שכאילו צמח בדרך מיקרה , והרי הוא רעיון עצום . כנגד ההתאוננות שיש הולכי בטל ברחובות תל אביב שאינם מוכנים לצאת לגליל , מגיעות אליו השמועות החדשות על 'בחורים רעבים בסימטאות המושבות הקטנות , אף על פי שיכלו ל השתכר יפה בתל אביב ' . ראש בית"ר החל לראות את פלוגות הגיוס ב'נושאות תורה חדשה לנו ולציונות כולה ' , דהיינו 'מחיות את התורה הישנה , הקדומה , את תורת בראשית של החלוציות ' . במאמר חדש על ה'גיוס' 1315 נגע בשאלת הציונות הקלה והציונות הקשה . ' לפני עשר שנים בערך אמרו עלינו מתנגדינו , כי אנו מטיפים "ציונות קלה , " בעוד הם , גיבורי התקציב , נושאים בעול "הציונות הקשה . " יש להטיל ספק , אם גם אז היתה ציונותם קשה מציונותנו , אך ביום לא יטען כדבר הזה גם שונאנו הגדול ביותר . אף בגולה , ששינאת המיפלגות אינה חמורה כל כך , הרי חייו של הבית"רי הם גיהינום ממש , ולעתים תכופות הוא סובל סבל אישי , ושכיחים המיקרים , שצעיר או מבוגר אינו מקבל עבודה , בגלל היותו צה"רי , או שהוא מאבד את מישרתו משום שנספח להצה"ר . אולם בארץ ישראל לא נשאר בשנים האחרונות ( מלבד היהודים הספרדיים ועדות המיזרח ) אלא סוג אחד של חלוצים , שחיים חיים קשים — ואלה הם החלו צים הבית"ריים . את הרוב המכריע מהווה ה"חלוץ" השמאלי , בעל הביית הזעיר , שיש לו ביית משלו , או שמחכה לביית בטוח , ושהוא "מנצל , " לעתים תכופות , עבודה שכירה עברית ( לעתים גם ערבית . ( אומנם הוא בן טוב ושולח כסף להוריו בחוץ לארץ , אבל הוא עושה את הדבר במידה נבונה כל כך , שלא יפחית , חס וחלילה , את "דרגת חייו" — "דרגת חיים , " שקוראים לה באירופה המיזרחית ואפילו בחלקי אירופה המערבית - "לוקסוס , " מותרות . לכול מי שהיה אביון אני מהנה את "דרגת חייו" ומאחל לו עוד יותר ; ואף ידועים לי כל התירוצים , שעל ידי כך מתגבר כוח הקנייה של היישוב , גדלה תוצרת הארץ וכוי וכוי . אולם יש משהו חשוב יותר : הרושם של שקר נורא , של זיוף לא נאה . הנה עם שנתפרסם בעולם בדלותו הטראגית , ושרוצה לכבוש לעצמו ביית , שולח לראשונה את חלוציו , את גיבוריו , נושאי געגועיו וטראגיותו , אבל כשמסתכלים בחלוצים אלה הריהם נראים כמחנה גבאים . נדבת הדלות והמצוקה הופכת לשומן . אי אפשר שלא לדעת , שכאן משהו " לא בסדר , " ואין לטשטש בשום תירוצים כלכליים ( 1313 ערי ז'בוטינסקי העריך את הכינוס כמכריע בדרך הגיוס . הפלוגות נתגבשו כבסיסים צבאיים . ( 1314 מישטרת הפרשים אסרה לייד הקבר את ערי דבר טינסקי ואת אלפריד תרומפלדור , אחי יוסף , משנתברר להם מי הנאסרים , שוחררו מייד . צימצום תוכנית הכינוס מנעה מאסרים נרחבים , שעלולים היו לפגוע במעפילים ' ) בלתי ליגאליים . ( ' ( 1315 'הירדן' ; 1937 . 3 , 5 במאמר הביא מדברי הבן ערי טל הפלוגות ו 'אין בכך מן החשיבות , אם יש לפלוגות הווה , או אין להן הווה . יש להן עתיד .., תופעה אדירה מבחינה מוסרית : אולי זה הדבר היחיד שבגללו מקנאים בנו שונאינו ומעריצים אותנו . ' מאונס יום תמים ולהאזין לשמועות על מאורעות מדומים בדרום . הייתי רוצה לסדר את הכינוס למרות הכול . אולם בהתחשב עם האחריות המוטלת עלי בעד ביטחונם של כל העולים — החלטתי לא לעשות את זאת . לפי הידיעות , המצב בגליל התחתון מתוח , אך לא רציני עדיין ... אומנם ... אין לדעת מה ילד יום , ובהתנהגותנו השקטה והמסודרת תלוי הרבה . הכינוס הזה היה לו אופי מהפכני , ולא אירגוני . את מטרתו הוא השיג : מגוייסי בית"ר עלו למתולה והפגינו את נאמנותם לרעיון . בכינוס נשמעו הרצאות וגם דנו באופן מקיף בכול מיני שאלות . הצירים ימשיכו עוד בדיון , ומחר עם עלות השחר תתקיים עלייתנו לקבר ... מציע להעביר לראש בית"ר את המיברק הבא : "מרי וזעם הצטברו בקרבנו . על סף ימי דמים , מודיעים אנו , שהננו עומדים רעננים ונכונים לכול צו . למרות הכול לנו יהיה כתר החרמון . 1313 '" בכלל הברכות שהגיעו לכינוס והוקראו שם היו ברכות הרבנים הראשיים לתל אביב עוזיאל ועמיאל . ברכתו של ראש בית"ר הביעה את יחסו לגיוס : 'הרבה למדתי מבי ת"ר , אבל הלקח הגדול ביותר שתתנו לאומה הוא רעיון הגיוס , שיונח בעתיד ליסוד כל הביניין הממלכתי . מצטער שזקנתי מלחיות אתכם , אך קבלוני כמגוייס ברוח ' . המישטרה אסרה את כניסת הבית"רים לתל חי , אלא שלמרות האיסור עלו . 1314
|
|