עמדת גדוד הגליל

עמוד:625

עמדת גדוד הגליל עמדתו של גדוד גיוס בגליל היתה מתחילתו מבו ססת על מאכסימאליסם חלוצי , בלא להסתפק בשיג רה של השירות הבית"רי , שנועדה לכלל המחנה וממילא היתה בו ממידת ההליכה בדרך הממוצעת ופחות מזו לגבי הדרישות מן הבית"רי העולה . עמדת הגדוד בגליל חזרה ועלתה אף בהתייעצות מפקדי הגדודים ומחנות הגיוס , שנתקיימה בזכרון ( 1302 פקודת שילטון בית '' ר 67 מיום . 1936 . 8 . 20 חודשה בפקודה 16 מיום , 1937 . 10 . 10 שבה נדון שוב הפיקוח על עליית בית"ריס שלא לפי רינ 11 יונות עלייה — בקשר לעונת הלימודים החדשה באוניברסיטה ובבתי םפר מיקצועיינו . על יחם ועדי השוחרים של האוניברסיטה נרמז 'ספר בית '' ר ' , ב , ( 1303 . 251 מפקד 'המחוז' היה שלום ורנר / ורד / ; מפקד פלוגת זכרון יעקב היה צבי רוזנזאפט , מפקד המישטרה בזכרון יעקב היה הקצין שינדלר , שהתיר למיצעד רשמי של הנוטרים על נשקם ביום העלייה לקבר שרה אהרונסו ! ( לימים נודע כאיש בולשת הרודף את המחתרת ואת ההעפלה . ( עי' עוות ד . ניב . ( 1304 מחנה ביתיר עמד בפיקודם של שלום רוזנפלד , ב-צ קצנלנבוגן / קשת / ורחל כץ . מחנה הע " ל היה בהנהלתו של שבתי רוזנבאום ( ורדי . ( עי' עדות ד . ניב . למען הבאת סטודנטים אל הגיוס עם צימצומה של העלייה הבית"רית עד למטה מכול מינימום , ועם דילדולו של מחנה המגוייסים , שלא הגיעה אליו תחלופה חדשה , ניתנה הדעת יותר מקודם לצורך בפיקוח על עלייתם של כל הבית " רים , אף אלה העולים בתורת סטודנטים , קרובים , או נדרשים . הכלל שנקבע : 'אין בית '' רי עולה ... אלא בידיעתה ואישורה של נציבותו ' . העולים הללו סויגו : סוג א — למטה מגיל - 18 אינו זקוק לשום תעודה מיוחדת , מלבד תעודת בית"ר , חייב בהתייצבות בנציבות בית"ר בארץ ישראל ; סוג ב — מגיל 18 ומעלה — חייב לקבל דרכית בית '' ר , ולהתייצב בפני מיפקדת הגיוס תוך 48 שעות לשהותו בארץ ישראל . הנצי בויות רשאיות לגבי יוצאים מן הכלל ( בעלי מישפחה , גיל קשיש , תנאים קובעים ) ובאישור שילטון בית"ר לתת שיחרור מלכתחילה מחובת הגיוס . 1302 הסטודנטים זכו להקלות מרובות מצד מיפקדת הגיוס , אלא שלא מעטים ראו עצמם מגוייסים לא רק עק רונית , ומיהרו להגיע לפלוגת הגיוס שלהם בכול הז דמנות , ובייחוד בימי החופשה מלימודים . בעקבות צו הגיוס לבית"רי ארץ ישראל והטלת חובת הגיוס אף על סטודנטים , התגייסו לפלוגות מן הסטו דנטים שהשתתפו במחנה הבציר בזכרון יעקב שאורגן מטעם הע"ל ( קייץ . ( 1936 הסטודנטים החליטו להי שאר ב'מחת השומרון' ( זכרון יעקב , חדרה , בניימינה . ( חלק מהם עבר אימוני שוטרים מוספים ונצטרף אל תחנות הנוטרים , שעסקו בייחוד בשמירה בלילות על המושבות ועל הפרדסים והכרמים . 1303 אותו קייץ נערך מחנה בציר גדול לבית"ר בזכרון יעקב , ועמו מחנה הע"ל . שני המחנות הביאו מאות עובדים למושבה הקטנה , ומציאותם במקום , התנהגותם , תוכ ניותיהם התרבותיות — האומנותיות והספורטיביות היה בהן כדי לקרב לבבות אף מבין העומדים בזרמים מדיניים וחברתיים שונים . 1304 ( 1299 טי' לובוצקי ( יהירדןי , ( 1936 , 12 . 4 טל 'יצירת הכות העברי ' , שאיחל , ש'מתן "מס השנתיים " יחדור לשורות הנוער , כשם שחודרים והולכים מושגי המישמעת , התילבושת , ההיי רארכיה והכבוד הלאומי ( 1300 . ' יוניצ'מאן , משה שטיין , דויד שטרן , שמעון יאשונסקי / ישי , / שלוס ורנר / ורד , / טוביה מיכלין . ( 1301 'ידיעות הנציבות . 1936 . 12 . 31 ' , גוד לעצתם של קציני נציבות , הכריע הנציב להכריז ( 1936 . 10 . 23 ) בפקודה מיוחדת על גיוס חובה לבית " ר א"י . " במורשים לגיוס מונו מוותיקי הגיוס . 1 : iOl > אותו זמן תיכנן הנציב הקמתו של בית ספר , ש'ירשה איחוד של פיקוד בפלוגות / כלומר : פיקוד אחיד לבית"ר ולאצ"ל בפלוגות . / לתכלית זו נתכוון לגייס ממפקדי בית"ר ארץ ישראל אל הפלוגות בתפ קידים מיוחדים . לפי תוכניתו של בית הספר נקבע , שיתנהל במשך חודשיים , ו'על בסיס זה נעשה שלום בישראל' / עם אצ"ל . / תוכנית ההתגייסות של בית"ר ארץ ישראל נשאה עמה רק תוצאות מועטות , כפי שהיה צפוי מראש בתנאי המקום . הנציב לא שינה מעמדתו היסודית להפוך את הפלוגות לגורם צבאי ממש . דאגה זו העסיקה אותו רוב זמנו . לשיטתו שלו הודיע ( 1936 . 10 . 15 ) ליוניצ'מאן , ( וכן בהזדמנויות אחרות לאחרים , ( ש'משקי העזר נוצרים לעזרת הפלוגות ולא להיפר ; את זה יש להדגיש יותר ויותר ' . סיכומה של תוכנית הנציבות לגבי הגיוס בכללו : ' סיסמתנו — יצירת רשת של מחנות מגוייסים בכול נקודות הארץ : בגבולות , בהרים , לייד כבישים , בערים , בתעשייה , בפרדסנות , ובחקלאות ובים - מחנות גדולים וחזקים — קסרקטינים - גיוס המונים' . 1301 גיוס כולל זה היה תוכנית שמעבר לפלוגות הגיוס הקיימות .

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר