|
|
עמוד:596
דברים בוועדה המלכותית - ועדה פיל הוועדה המלכותית כאילו נועדה , או שנזדמן לה , לערוך את מישפט שלמה ולחרוץ את גורלה של הא רץ לפי עקרון חדש : גזורו . הוועדה המלכותית , שבראשה עמד הלורד פיל , באה לייצב את המימשל בארץ , הנתונה באיזור אתני וצבאי חשוב , וזאת כדי לקדם את הסכנות הצפויות בו בימים של מילחמה עולמית צפויה . עדויותיה של הסוכנות היהודית היו ערוכות וסדורות כראוי , אלא שמפי דוברה הראשי - הפרופיסור חיים וייצמאן - נשמע רק קול ענות חלושה ביחס לתביעות העם העברי הרחוקות והקרובות , וביחס לאפשרויות הממשיות בארץ ישראל . תמצית תמציתה של עדותו של וייצמאן לפני הוועדה המלכותית ( 1936 . 11 . 25 ) היתה בדברים שחזר וניסחם בפתיחת הקונגרס הציוני ה 20 בציריך , ( 1937 . 8 . 4 ) על אודות ששת המיליונים המצפים לעלייה ו 'בשביל דורנו מחלק אני את המיספר בשלוש , וזה יהיה לכם האות לטראגדיה היהודית העמוקה מני ים . שני מיל יונים אנשים צעירים העומדים על סף החיים ושכבר היום אבדו את זכותם האלמנטארית ביותר — הזכות לעבודה - את שני המיליונים האלה רוצים אנו להציל . הזקנים ילכו להם , יסתגלו או לא יסתגלו . הם כבר נהפכו לאבק , לאבק כלכלי ומוסרי בעולם אכזרי זה' . 1200 ויתור זה מתוך הכרה לפי קו של מדיניות המתגדרת כריאליסטית לא ניתנה עליו הדעת בתוך המחנה הציוני הממוסד , ואין תימה שלאחר גילויה ברבים של מדיניות זו כלפי מיליונים של העם ( שני מיליוני הזקנים — האבק , ועוד שני מיליונים שכמסתבר צריכים להישאר במקומותיהם — מתוך שישה מיליונים , כמסתבר באירופה ) כבר לא היה ראוי עוד לדחות את גילויו של הרעיון שכנגד , את רעיון ה'איבאקואציה' של כל הרוצה והמוכן לצאת לארץ לישראל , אפילו 'זקן' ואפילו 'חלש , ' שכן אין בני העם היהודי בגדר 'אבק אדם , ' בשום פנים לא . עדותו של ז'בוטינסקי לא נדרשה להם לאנגלים , ולא היו מוכנים לקבלה בארץ ישראל . היא הוגשה באיחור , בלונדון ( בבית הלורדים ) ב וו . 1937 . 2 . זו מיצתה את הבעייה של עם העומד לפני תהום , ולא ייתכן שמיצוי ( 1199 עדות פר ' 31 ב . אקצין ( מי'ז , תב '' פ , . ( 33 / 8 לויטרבאך , הרכז האירגוני של ההנהלה הציונית , דיווח ( 1937 . 3 . 24 ) על ירידה מהירה בהצה"ר פולין , משום 'התימרון האומלל' — איבאקואציה והצהרות לטובת איטאליה . אותה ירידה חלה לדבריו אף על שורות הנוער — 'ברית החייל' בעיניו 'עולם תחתון אפל . ' רק בית' ר עדיין מחזיקה מעמד , והיא החלק הטוב של הצה"ר . מנהיגה פרופס , לדבריו , משתדל להרחיקה מפוליטיקה , אלא שמאמצו אינו אלא 'מישאלה חסודה . ' בדו''חו הזכיר , שפון וייזל מםר ראיון ל , Czas וש'הירדך הוא כעד ממשלת פראנקו בספרד ( א '' צ , . ( s 25 / 2090 ( 1200 פרוטוקול הקונגרס הציוני כ ' , טמ' . 32 בפני הוועדה המלכותית ( לפי הפרוטוקול ) דיבר וייצמאן ב'ששת מיליונים בני אדם שנידונו לחיות תלויים בריפיון , לחיות מן האוויר , בלי דעת מה ילד יום / ושאל s 'קולוניל בק אמר / בוועדת המאנדאטים / בג'יניבה , כי יש מיליון יהודים מיותרים בפולין .., מדוע דווקא הם מיליון המיותרים 7 לאן ילכו . ' ? על ' הטראגדיה הגרמאנית' אמר , שזו עדיין 'קטנה בהיקפה ... קנה מידתה מרשה עדיין להתגבר טליה . ' וייצמאן הכריז שם י ' מעולם לא ויתרנו על ארץ ישראל . ' חלק מעדותו מםר וייצמאן בדלתיים סגורות . מדברי וייצמאן המוצהרים , שהיה להם מישקל מדיני , הם הסיסמאות : 'אין ארץ ישראל יכולה לקלוט מיספר רב של עולים , עד כדי להמעיט במידה הגונח את הלחץ הקשה שבגלות' י 'אף כעבור מאה שנה לא יהיו בארץ ישראל יהודים כמיספרם היום בניו יורק . ' בנוסף לאלה שחששו שעניין הרוב היהודי בארץ ישראל אינו צפוי , היו כמסתבר מנהיגים ציוניים ו'הסתדרותיים' שהאמינו שלא רצוי ליצור רוב עברי בארץ ישראל ( לפי עדות גברת פולרד , מנהלת האגודה 'צבא השלום' באנגליה . 'חדשות הציונות . ( 1937 . 5 . 14 ' , ד"ר נחום גולדמאן אמר בפתיחת הקונגרס הי"ח r 'מטולם לא עלתה על דעתנו יציאת כל העם היהודי מן הגולה . ' הדברים הושמעו ימים אחדים לפני פריצת המילחמה העולמית השנייה . בעצם אותה מילחמה דיברו מנהיגי ציונות פולין על בנייה מחדש של החיים היהודיים בגלות וד '' ר יצחק שווארצבארד דיבר אפילו על 'חזון היהדות הפולאנית . ' ד"ר ארתור רופין ביקש לקבוע , עוד לפני המילחמה , ש'תשעים וחמישה אחתים של עמנו יישארו בארצות הגולה — דבר זה אין לשנותו . ' ( אברהם שרון , משני עברי השעה , , ( 175—170 - , 158—157 ופרופיסור ברודצקי הצהיר בשנות המילחמה , ש אין זו תכליתה של הציונות לשמש כלי עזר לממשלות אנטישמיות להיפטר מהיהודים . ' האיבאקואציה , שבה דיבר ז'בוטינסקי , לא היה בה בכלל אלמנט כולשהו של כפייה מחוץ או מביית . זו היתה כולה מבוססת על אירגון לפי הסכם מדיני , ונועדה רק למבקשיה . הפולאנים מוכנים היו לבוא לעזרה , ואף נתלהבו תחילה באהדתם לרעיון . ברם משהתחילו הצעקות בציבוריות היהודית , שאין זו אלא אנטישמיות מרושעת , שמגמתה גירוש היהודים מפולין , העדיפו הפולאנים שלא להסתבך יתר על המידה . ידעו הפולאנים , שאין האנגלים מרוצים מן התוכנית , ולמה להם אפוא לתת ראשם במערבולת . מאז הצניעה הממשלה הפולאנית את אהדתה לתוכנית והפסיקה לדבר גלויות על תמיכתה בה . 1199
|
|