|
|
עמוד:595
' איבאקואציה' - מונח ותוכן ז'בוטינסקי הסביר , שלא במיקרה בחר במונח 'איבא קואציה : ' 'המלה "איבאקואציה " גרמה לחרדה מסו יימת בציבור היהודי ; בהחלט לחינם . בפעם הראשונה השתמש בה עוד ביחס להגירה היהודית תיאודור הרצל . בחוברתו "מדינת היהודים" 896 ) ו ) הוא מדבר לעיתים קרובות על '' העמדות שתתפנינה על ידי היהודים ... " בשימוש המלים הנורמאלי משתמשים ת מיד במונח זה במובן החיובי ... תנועה שחושבת את כל הגולה ל"עמדה" כזו / 'פתוחה מכול צד למטר יריותיו של האוייב' , / שממעל לה תלוי גוש של שלג שבכול פינה שלה שולטים דבר ומניפה , שמכול צדדיה ממטירים עליה יריות ואין שם מקום להתחבא , — הריהי עושה מעשה הגיוני בהחלט , כשקוראת את העם לעשות איבאקואציה של מלכודת זו : לפנות אותה ברצונו הטוב , בהתאם לחוק ההגדרה העצמית הלאומית . כמו שלפנים פינו אבותינו , לפי המיקרא , את מצריים - לא מפני שגירשו אותם משם ( איש לא גירש אותם , ( אלא על פי החלטתה הסוברינית של האומה - כך ורק כך מבין כותב הטורים הללו את המלה "איבאקואציה . " ' העיקר הוא , כמובן , לא הטרמינולוגיה , ואם המונח המדובר מוליד משום מה בדימיונו של מישהו ציורים בלתי נעימים , אם הוא מצלצל משום מה באוזניהם של הרבה יהודים כ"גירוש של כפייה , '' הריני כשלעצמי מוותר עליו ומוכן שלא להשתמש בו . ואולם רואני מראש , שדבר זה לא יועיל : הביטוי "אנו , היהודים , רוצים לעשות איבאקואציה של הגולה" יישאר בדיבור הרגיל . יש יתרון חשוב למונח זה : הוא קשור ברעיון התוכניתיות . זוהי לא בהלה , לא בריחה — זהו כעין מסע של צבא , שהכול צפוי בו מראש , הגדוד הראשון צועד , הגדוד השני ... יש כאן אותו היסוד דווקא של שיקול הדעת , של שיטתיות קונסטרוקטיבית . " ' ... ( 1197 עי' מיכתבו של יוסף הירשברג ( אנטוורפן ) לדי האאז ( 1936 , 12 , 17 ^ ( א"צ , ( CM 265 / 40 ( 1198 ז'בוטינסקי , 'מדינה עברית — פיתרון שאלת היהודים' ( נכתב תחילת . 115—114 , ( 1937 יותר ממאמרי ה'היינט . ' ז'בוטינסקי לא ראה עוד למכובד שישתתף במאמריו שלו בעיתון זה , ששימש לו במה פתוחה אל העם במשך שלוש שנים . ויכוחם האנטי ריביזיוניסטי של הציונים הוותיקים נגד רעיון ה'איבאקואציה' לבש אופי של הסתה , כשתוך כדי טישטוש הנושא לגופו ראו הזדמנות לעצמם להטיל שיקוצים בז'בוטינסקי ובהצה '' ר ולנסח את דברי השלילה שלהם כאילו מכוונים בייחוד נגד שוברה של ה'איבאקואציה , ' היא תוכנית העשור — תוכנית הקליטה של היוצאים מן הגלות לארצם שנתקבלה בקונגרס הייסוד של הצ"ח . האנטי ויכוח מצד מחנה ז'בוטינסקי דחה את כל הניסיונות לפגוע בתוכנית זו , שדובר בה כב'חלום' או 'שפיכת מים על טחנות האנטישמיות , ' וראה בהם מידה של חולשת דעת והסתה . 1195 הבית"רים למדו והאמינו , שה'איבאקו אציה' היא הא"ב של הציונות ההרצלאית . חריפות היו התגובות נגד ה'פולקיסטים , ' ה'בונד'אים' וה'אגודאים , ' שעמדתם נגד תוכנית העשור חשפה את דביקותם ללא תנאי בגלות . הללו ראו פסול בהודעת השר הפולאני קומארניצקי , ( 1936 . 10 . 9 ) שהממשלה הפולאנית רואה בארץ ישראל את ארץ ההגירה היחידה והטיבעית ליהודים . 11 ee לסוף שנת 936 ו נהיה ז'בוטינסקי אופטימי יותר מבחינה פוליטית , שהרי אף על פי שהמצב הכללי חמור , הרי אינו בלי תקווה : 'פולין , רומניה וליטא מקבלות ברצינות את תוכנית האיבאקואציה . 118 " ודאי היה בכך משום הישג מדיני מעורר תקוות מדי ניות ומעשיות . ( 1195 עי' מאמרי ד'ר י . קראקובסקי = ) ד"ר יוחנן בדר , ( ' טריבונה נארודובה , 1936 , 9 . 25 ; . 9 , 18 ' , וכן מאמרי ד'ר יוסף שופמאן וחיים שילד , שם . שם נדונו דברי המתנגדים בעיתונים הציוניים הפולאניים של קראקוב ולבוב , דברי מ'א הארטגלאס , ד '' ר א . שמוראק . ( 1196 עיי מאמר י . אודם ( י . רובין ) נגד םטופניצקי , פרי לוצקי ( מאישי ה'מאמענט , ( ' 'טאגטבלאט' ( של ה'אגודה , ( ' לש צ'ינסקי ' ) דאס נייע ווארט , ( ' שמנה את ארץ ישראל ובירו בידנ'אן בנשימה אחת . עי' 'טריבונה נארודובה . 1936 . 10 . 16 ' , אחימאיר הגיב בחריפות יתירה נגד העיתונות שיצאה להתקיף את תוכנית ה'יציאה' ( האיבאקואציה , ( שהיא בבחינת האלף בית הציוני , שאין ה'בונד'אים ומחייבי הגולה מודים בו : ' על ידי תוכנית היציאה שלו פתח ז'בוטינסקי פרק חדש בתולדות הציונות . המדיניות הציונית התנהלה במדינות , שלא היו מעוניינות בפיתרונה של שאלת היהודים . שהרי מה היה איכפת לה , למשל , לטורקיה , שברוסיה , אוסטריה , ורומניה היתה קיימת שאלת יהודים ... מעוניינות בפיתרונה של שאלת היחודיס ... המדינות שבארצותיהן חיים קיבוצים ניכרים של יהודים ... אנו בעד היציאה , הואיל ולנגד עינינו ניצב גורלן של היהדות הרוסית והגרמאנית . המתנגדים לתוכנית היציאה מכינים לעמם , שלא במתכוון , את גורל הארמנים בטורקיה ... יציאת המוני ישראל מארצות אירופה היתה חלומם של הרצל ונורדאו , והיא פ יתר ונו של ז'בוטינסקי ' ) הירדן — 1936 . 10 . 7 ' , עכשיו 'הציונות המהפ כנית . ( 105—102 , '
|
|