|
|
עמוד:594
1 טק' הב ^ א את דברו אל העיתון הפולאני-המדיני הרשמי למחצה CZAS ( במוסף מיוחד ) , ( 1936 . 9 . 8 ) ובו נתפרסמו דבריו להסברת הבעייה ומסקנותיה . בו בגיליון נתפרסמו עוד שלושה מאמרים בנושא ( שכטמאן , קראקובסקי = ד"ר יוחנן בדר , ז'ורדינסקי . ( המערכת במאמרה כתבה , שיש בתוכנית כדי להקל על פולין בפיתיון בעיית היהודים . אומץ לבו של ז'בוטינסקי לדבר מעל במות זרות בנושא היהודי האחד , בשאלת החיים והעתיד , לא נראה בעיני המימסד היהודי , ומנהיגיו פצחו כנגדו בתרועות אימים , כשהם נעזרים בילל עיתונאים ודר - שנים שכירים . 1192 הטיעון כמעט כללי היה : חובת היהודים להישאר במקומם ולהילחם על זכויותיהם . בבחירות לקהילות היהודיות בפולין ( 1936 . 9 . 6 ) הפ סיד המחנה הציוני לטובת ה'אגודה' וה'בונד . ' אף רשימות הצה"ר יצאו בשן ועין . ב'דבר' ( 1936 . 10 . 18 ) ביקשו לייחס את כישלון המיפלגות הציוניות לרעיון ה'איבאקואציה' של ז'בוטינסקי . ברם מסע הרצאותיו של ז'בוטינסקי בנושא לוהט זה החל רק לאחר הבחירות . ( 1936 . 9 . 9 ) יהדות פולין נשארה כפוית טובה לז'בוטינסקי בימי בחירות ושלא בימי בחירות . היה מסעו של ז'בוטינסקי מסע של הצלחה ושל השפעה גדולה , אלא שכיבוש לא היה עמו , וזאת כמסתבר רק משום שלמעשה נשארו שערי ארץ ישראל נעולים על מסגר ובריח בשביל ההמונים , ותוכנית העשור שאהדו לה אישים רשמיים פולאניים ואף תמכו בה — וכמותם אף אישים רשמיים בלאומים אחרים — עלתה בתורת תוכנית מדינית ערטילאית , ועדיין לא נעש תה תוכנית לביצוע קונקריטי . ואילו לפי התייחסות המנהיגים ולפי תגובותיהם של המונים גדולים מחוגי שלומי אמוני ישראל ומחוגי הפועלים היהודיים ניתן לשעה שאף לגבי תוכנית עלייה קונקריטית לא היו נענים , וקרוב לוודאי — אף משתדלים להשמיצה . נאומי ז'בוטינסקי הגיע עניינם אל חוגי שומעים גדו - לים , אבל רק הדים מהם הגיעו אל העיתונות היהודית . היה בהם מן אמת העובדות ומן תבונת ההערכה והמסקנות , אבל תנועת עם המוכן לקום וללכת לא הקימו . 1193 אנשי המימשל בפולין קיבלו את רעיוגות ז'בוטינסקי בכול תשומת הלב הראויה , וניסו ככול כוחם לקדמם בדרך של פעילות דיפלומאטית הן בחבר הלאומים בג'יניבה והן במישרד החוץ בלונדון ובמישרדי חוץ אחרים . ברם דווקא בפולין נפתחה מערכה של שיסוי נגד ז'בוטינסקי , שכמותה קשה היה להעלות אף בדימיון . בשיסוי זה נטלו חלק , ואולי עיקרי , אישים מתחומי ההסתדרות הציונית והסוכנות היהודית m בשיסוי התאחדו למן אנשי ה'בונד' ועיתונם ה'פאלקסציי טונג' ועד לאנשי ה'אגודה' ועיתונם 'טאגעבלאט . ' ה'היינט' נצטרף אל המקהלה של ה'פאלקסצייטונג' ה'בונד'אי / ואף ה'מאמענט' החזיק בשובל ה'היינט' בעניין זה , ופירסם מאמרים קיצוניים בשלילתם אף ( 1192 ד"ר פישל רוטנשטרייך ( החבר החדש של הנהלת הסוכנות ) מיהר להודיע ( 1936 . 9 . 14 ) לבן גוריון על מאמרי ז'בוטינסקי בעיתון הנ '' ל , ועל גילוי דעתו בבולטין הרשמי של מישרד החוץ הפולאני ו 'בין היהודים בפולין שוררת התמרמרות רבה ... צעד מזיק מאוד , ומשום הסכם לפוליטיקה של אכנוטרמיסאציה נגד היהודים , וחוששים כי בשעת רדיפות יוכלו להסתמך על דברי ז'בוטינסקי . יהודים פשוטים פונים אלי ודורשים נילוי דעת מטעם הסוכנות היהודית נגד ז'בו טינסקי ... לסוכנות אין שום קשר ,.. ואינה אחראית בעד צעדיו של אבאנטוריסט , ומגנה אותם כמו שגינתה בשעתה את החוזה שכרת ז'בוטינסקי בשעתו עם פטלורה' ( א"צ , . ( s 25 / 2090 עי' עדותו של ד ר בדר , מי '' ז , תב '' פ , . 33 / 9 ( ז'בוטינסקי ביקש מבדר לבדוק מחדש את חלקו בניתוח המצב הכלכלי בתוכנית העשור , שכן התוכנית אינה עוד אקטואלית , והכרח לבצעה תוך שנתיים . ז'בוטינסקי אמר לו : לא יעברו שנתיים וכול יהדות פולין תזוז ממקומה . רק איני יודע היאך . ( הפירסוס ב'צ'אס' ותגובות העיתונות הפולאנית ' ) קורייר פוראנני / 'גאזיטה פולסקה ( ' נסקרו בדו''ח מיוחד משגרירות בריטאניה בווארשה שנשלח ( 1936 . 9 . 16 ) לשר החוץ אנתוני עדן . בדו"וז נזכרה תוכנית העשור , שנועדה להיות מוגשת לכנסייה היהודית הלאומית , ושלפיה יועלו לארץ ישראל מיליון וחצי יהודים , המחצית מפולין 75 — אלף לשנה . . ( P . R . O . C . 0 . / 733 / 295 ) ( 1193 טי' מנאונזיו ר 1 גדולים בווארשה , 'נאומים , 220—195 / 1940 —1927 ( נדפסו ב'אונזער וועלט' הריביזיוניסטי , ( ועי' 'טריבונה נארודובה ; 1936 . 11 . 13 , ' 'מדינה עברית , 11 . 6 , ' . 1936 בעיתונות הצה"רית הובאו מדברי אישים בארץ יש ראל לטובת תוכנית האיבאקואציה ( ב . וייס , ראובן גפני , דניאל סירקיס — 'המיזרחי / ב . גרוסקופף , ד"ר מאכס קולנשר , ש . איזאקםון , י . קריניצי ועוד י ד"ר ד . וייסמאן , מ'פועלי ציון שמאל ' , שאמר : 'אל תיבהלו מהצעקות ההים טריות של מתנגדיכם' — 'טריבונה נארודובה . 1936 . 12 . 11 ' , עי' סיכומו של שמואל כץ ' ) יום האש ( 81—78 ' , על המסע שבו הגיע ז'בוטינסקי 'לשיא רוח הנבואה המדינית שלו ' , אבל 'הלא ייאמן קרה . היהודים הם שלא אבו שמוע . ' ועי' על מסע זה , א . רמבה , 'ז'בוטינםקי לעולם ולעמו / ( 1194 . 76—32 עי' רמבה , ב'אנציקלופדיה של גלויות , וארשה ' , ב , , 198—194 שכטמאן , ג , . 100—96 שלום אש מנה בז'בוטינסקי , שהוא גוי , בעל לב אבן , נתן נשק בידי אויבים ( ועם השואה התחוט מאוד על עמדתו . ( במקהלת ההשמצה השתתפו כל עיתוני היהודים בווארשה .
|
|