|
|
עמוד:586
היישוב לסכנות , שלא יוכל להתגבר עליהן . מעמדו הציבורי של אצ"ל לא הניח לו לקבוע את שיטת ההגנה הכללית ביישוב , ואף לא את שיטת ההגנה המיוחדת ליישובים מסויימים . אף פלוגות הגיוס של בית"ר לא יכלו תמיד לקיים תוכנית משלהן בת חום הגנת היישובים שבהן פעלו , אלא שמכוח דביקותן בצו הקאטיגורי 'להחזיק מעמד בכול התנאים' פתחו ביוזמות שונות וקיימו עמדות הגנה אף במקומות שלא בא הסכם על שמירתם . מכוחן של הפלוגות נסתייעו יישובים שונים , כגון ראש פינה , שלא נטשה אף בית אחד ואף דונאם אחד ; וכגון משמר הירדן , שנחבל מכון המים שלה ובכול זאת שמרה על המשך עיבודם של כל שטחיה ; וכגון יסוד המעלה , שבה שמרו הבית"רים אף על משק עברי מרוחק כמחצית הק"מ מן המושבה , בניגוד לתוכנית ההגנה המקומית לנטוש את השטח . פעילותן של פלוגות בית"ר ופעילותם של מפקדים בית"ריים באצ"ל נתנו רישומן בהגנתם של יישובים שונים , ובייחוד בשרון הדרומי , ובשומרון . בית '' רים הלכו מטעם אצ"ל אף ליחידת הנוטרים ' ) גאפירים , ( ' יחידות שנתנו נשק חוקי ביד מחזיקיו , ועם זה נתחייבו לריסון עצמי בתורת ' כוח רשמי ' . בית"רים , שמאחוריהם עמד אצ"ל , נקראו לתפקידים מיוחדים , קשים ומסוכנים , בשמירה . כך נמסרה להם השמירה בעונת הבציר בזכרון יעקב . כך נמסרה להם השמירה על פרדסי נס ציונה - מושבה , שאוכלוסייה ערבית גדולה היתה צמודה לה . וכך - אף השמירה בקרית שמואל ' ) משק פומברובסקי ( ' לייד באר טוביה - נקודת יישוב מן הדרומיות ביותר . לימים אף הועברה לשם פלוגת גיוס בית"רית . כבר בשנת 1935 היו הבית"רים וחבריהם פורצי חומת ההתנכרות לעבודה העברית בזכרון יעקב . בשנת 1936 נתהדקו יחסי עבודה בין ועד המושבה לבין הע"ל , וכול השמירה בזכרון יעקב ובסביבותיה ( גבעת עדה , בת שלמה ) נמסרה לעובדים הלאומיים עם הבית"רים ( קרוב ל 80 שומרים . ( בחודשיים וחצי של עונת הבציר היו השומרים חייבים להגן על הבוצרים במקומות המרוחקים . בעבודת הבציר עבדו אותה שנה 60 בית"רים ( מחנה מיוחד ) ו 60 פועלי הע"ל , ועוד כ 250 מהשמאל . לתפקיד של שמירה במקום מבודד , בחוות 'כפר עציוף שעמדה בראשיתה , בדרך לחברון , נקראו גאפירים לאומיים , בכללם בלטו בדביקותם בתפקיד האחראי חברי קורפוראצית הסטודנטים הלאומיים 'אל עלי , הבית"רים אברהם יערי ושלמה הררי ( טראכט מאן , ( ועמם הקורפוראנט הוותיק איש ה'הסתדרות' פאלק טור ( טורובלין . ( על ימי השמירה בראש פינה כתב ד '' ר שימשון יוניצ' מאן דברים נרגזים , שמהם ניתן ללמוד על מצב ואווירה דומים במקומות אחרים הרבה : ' שישה חודשים רצופים היינו בשמירה , 180 לילות לא ישנתי . כמעט במשך כל הזמן לא פשטתי את בגדי מעלי . ועכשיו , כשכול זה עבר , קשה לי להבין , מניין היו לי , מניין היו לחברי , הכוחות הדרושים בכדי לעמוד בכול זה ן מניין המרץ , הרעננות , אי-הרגשת הליאות 7 מניין העצבים — שנמתחו לעתים קרובות עד המאכ סימום ז ... שישה חודשים עמדנו פנים אל פנים מול המוות . אמנם , קורבנות לא נפלו , אבל בכול רגע ורגע יכול היה כל אחד מאתנו להיות הקורבן . כי עצם חנייתנו בדירת הפלוגה - הביית הקיצוני ביותר במושבה - רק מטרים מיספר הוא במרחק בין הכפר הערבי ג'עוני ובין הפלוגה , והפלוגה נמצאת מתחת לכפר , בסימ טה סגורה , כמעט מבלי אפשרות של נסיגה - בעצם חנייתנו בלבד במקום הזה היה משום עוז וגבורה קולקטיבית . ייתכן , אבל אנו לא עשינו חשבונות . ולו גם עשינו את החשבון , לא היינו עוזבים את בית הפלוגה - אף-על-פי שידענו שבכול רגע צפויים אנו לסכנת מוות . רצינו , שהערבי ידע , שהבית"רי '' המוסקובי" אינו יודע פחד ... " תפקידכם" - אמרו לנו - יקשה ומסוכן מאוד , אולם רק אתם מסוגלים למלאותו . אתם צעירים , אין לכם מישפחות . אתם נועזים . אפשר להסכים לדיעו תיכם או לאו , אך איש אינו מכחיש , שיש בכם אומץ וגבורה . ומשום כך - התפקיד הזה לכם הוא . " ! רק עכשיו אפשר להבין , כמה תמימות היתה בתוכנית " אסטראטגית '' זו , אבל כאז כעתה ברור לנו , שפקודה זו חרצה עלינו מוות ודאי — במיקרה של התקפה ... לילה לילה התחלפו המישמרות . החברים "הוותיקים" - אלה הנמצאים חצי שנה או שנה בארץ - התחלפו עם אלה שרק ירדו מן האונייה . חברים מפולין , מסין , מלאטביה , מגרמאניה . המנוסים התחלפו עם הבלתי מנוסים . איש מסר לרעהו את הרובה - וברכת פרידה אילמת ... בימים הראשונים היו הבחורות שרויות בבהלה . ומובן , מדוע : להן נשקפה סכנה גרועה ממוות ... אולם עברו כמה ימים , והן החלו לשאת יחד אתנו בעול העבודה וההגנה . ולא מעט פעלו , בכדי שהחיים יזרמו במסלול נוטר בגליל
|
|