|
|
עמוד:583
ערכי מסורת ודת התלבטות מרובה נמשכה בענייני מסורת ודת . אחר כינוס הצ"ח נתחייב הבית"רי יותר מקודם לתת את דעתו לנושא הזה מבחינה עיונית ומעשית כאחד . טיבעי היה הדבר , שביקש הבית"רי לרומם ולפאר את ערכי המסורת העברית ולראותם באור יקרות . חיזוק היחס כלפי המסורת היה , כאמור , תוצאה עקיפה מיחס היהדות הדתית , ובייחוד של הרב קוק , לפרשת הנאשמים ברצח ארלוזוחב . אופייניים דבריו של חבר : 'ברחוב אינו מוצא הבית"רי את יחס הכבוד וההוקרה לגבי ערכי המסורת והדת . הרחוב הגלותי הוא כיום מלא פריצות והפקרות , הוללות וגסות רוח . אנו חייבים להראות לו דת לא של מינהגים טפלים , של בערות וקנאות שאין הצעיר מוצא תוכן בה , אלא דת חיה ורוממה , כזו שאנו רוצים להשריש בארץ האבות . את מינהגי ישראל נראה לצעיר העברי מנקודת ראות חדשה לגמרי , מנקודת ראות הרעיונות הנשגבים הכלולים בהם ... לא פולחן יבש , אלא התגלמות הרוח הלאומי ' . ובעניין קיום תרי"ג המיצוות , בשאלת טלפון וטלגראף בשבת , הגיב אותו חבר : 'נתפשר עם החיים , אך על ידי אוטוריטה , שהרשות בידה לסתור ולבנות , לנתוץ ולנטוע . לעומת זאת כל זמן שהמדינה העברית היא חלום העתיד , מחייבת החוקה הישנה ואחריה אין לאבירינט , ושאל : מדוע אין בית '' ר כפופה למזכירות הצהיר , כמו 'נורדייה / ור"ף ( הסתדרות הנשים , ( 'מסדה ' , בגר'ם — ברית עבודה 'מנורה' ' ) טריבונה נארודובה . ( 1936 . 7 . 10 ' , ( 1162 בתחילת 1936 היו חברי ההנהגה של 'מסדה' בפולין : ד"ר מיכאל סטריקובסקי , משה מרובקו , ברוך אולריך , בן ציון טוריצקי , שלום ( סטאניסלאגוב , ( מינצר , שארף , נוסבוינו . אותו זמן היו 48 סניפים מקומיים ל'מסדה' בפולין , ומיספר חבריהם הרשום היה 3500 ומטלה . ההסתדרות שעסקה באירגון העבודה הספורטיבית בפולין היתה הסתדרות 'נורדייה' שמנתה בתחילת 145 1936 סניפים . 'נורדייה' הנהיגה תילבושת לחב ריה , וכן קבעה סימל מיוחד . אותו זמן עדיין לא קיבלה לי גאליםאציה רשמית מן השילטונות המרכזיים . ( דו"ח לוועידה הארצית השביעית של הצה"ר בפולין — מאי . ( 1936 הרי הדיון בהם , אפילו תרבותי - חינוכי , היה כאילו מאליו לובש דמות פוליטית . את היחס של התנגדות לפוליטיקה ניתן היה לפרש כנטיית נימוס ועדינות שלא להסתבך בשינאה כלפי גורמים או גושים ביהדות גופא , ושלא לשתף ילדים מילדי בית " ר בהפגנות וב שליחויות מיפלגתיות . עובדת יסוד היתה בעבודת בית"ר למן ימיה הראשונים ממש , שלא רק שאפה לתכלית מדינית מוגדרת שתושג בדרך מדינית צבאית מוגדרת , אלא שאף ראתה עצמה קשורה לתנועה מדינית שחייבה אותה לפעולות סדירות של עבודה מיפלגתית שיגרתית ובלתי שיגרתית , ובכללן להשתתפות במערכות של בחירות ובמערכות עול אסיפות עם והפגנות בלתי חוקיות . עובדת יסוד זו לא ניתנה כלל לשינוי , ולא עליה ניטש הוויכוח בין אנשי 'הפוליטיקה' לבין אנשי ה'די פוליטיקה ' . פרופס עצמו , שנחשב נושא דגל בית"ר החינוכית והשואף כביכול ל'דיפוליטיסאציה' בבית"ר , היה ראשון לפעולה לצד ז'בוטינסקי אחר ועידת קאטו ביץ עם הפילוג בהצה"ר , ( 1933 ) ובדומה הועמד ראשון לפעולה לקראת ההכרזה על עצמאות וייסוד הצ"ח " . 60 הוויכוח על 'דיפוליטיסאציה' נתעורר מחדש מכוח הוויכוח האירגוני בהצ"ח . ואומנם השימוש בסיסמה זו היה בו לא רק כדי להזיק להצ"ח , אלא אף כדי להכשיל את בית"ר בטעות , שכאילו מדיניות לאומית וחינוך לאומי הם תרתי דסתרי . הסתדרות התלמידים ' מסדה ' , שראתה את עצמה כהסתדרות צמודה לה צה '' ר , לא נסתבכה כלל בדיאלקטיקה זו , וכשבית '' ר נסתבכה בה ללא צורך , ראתה 'מסדה' הזדמנות לעצמה להדגיש את מהות קשריה ההדוקים עם הצה"ר . 1161 ודאי לא נחלשה דעתו של ראש בית"ר על שום הוויכוח על 'דיפוליטיסאציה ' , ולא תשעו לעתידה של בית"ר בתורת בסיס וחיל של הצה"ר , על שום דברים שיכול לדונם כדברי מליצה הנובעים ממקור מוסרי ואהוד . ברם הדיונים הללו היה בהם כדי להשפיע על אישים בהצ"ח לעשות יותר מקודם להבטחת התפתחותן של מיסגרות אחרות בהצ"ח , ובייחוד של 'מסדה' . 1162 דונאמים ( 40000 ) של קרקע . א . צ . ( פרופס ) ציין בתגובתו : ' ד"ר וייצמאן ודוב הוז לא ישנו את עורם' ' ) המדינה . ( 1936 . 5 . 19 ' , לובוצקי הביא ( שם ) את 'לקח הוויכוח בסינאט הפולאני' בנושא היהודי , והתעכב על נטייה בו 'להתעניין גם בארצות הגירה אחרות ליהודי פולין , שאינן תלויות בקאפריסות של הפוליטיקה האנגלית , ' ( 1160 הוויכוח ה'פוליטי' לא היה רק חדכיווני , שיש והתנהל מהכיוון השני , כנגד יתר עצמאות של בית"ר בפעולות חיצוניות , ובייחוד הפגנות . שאלה זו נתעוררה , למשל , באר צות הברית ( מיכתבי סולקוף — די האאז , . 1936 . 7 . 24 ; . 7 . 23 א"צ , ICM / 265 / 10 ( 1161 יוסף מושקאט טען , שאין די בהסכם הג'נטלמני שבין הצה"ר לבין בית"ר , שהריהו נוגע לפרטים ולא ליחסים שבין ההסתדרויות , הוא ראה את ריבוי ההסתדרויות בבחינת
|
|