|
|
עמוד:548
בכינו ס המגוייסים החמישי ( ראש פינה , ( 1936 . 3 . 8-6 בשנה החמישית לגיוס נתבקשה ההכרעה ביחס למגמתן של הפלוגות , וההכרעה בוששה מאוד . ראש בית"ר בברכתו שיבח את פלוגות הגיוס , שמילאו תפקיד חינוכי כביר דווקא 'בימי הפרוספריטי המזוייפת' - 'בעולם הזוללות והשיכרון , אשר בו גם החלוץ נהפך לספסר , הן שמרו על שרידי המסורת החלוצית , הן הצילו מחידלון את הטיפוס של חייל הביניין , נזיר ומתנדב . ' והוא בא ללמוד את לקחי הגיוס : 'א ) גיוס עבודה איננו תרופה זמנית כנגד איזו תופעות שליליות ( כגון סירוב לעבוד במקום פלוני או בענף פלוני ( ( ... הגיוס הוא שיטה שבלעדיה אין תקווה למשק העברי בארץ . ב ) יש ענפים במשק העברי , ואולי הם רוב בניינו ועניינו של המשק , אשר לא יוכלו להגיע למצב הבגרות - לאמור למצב של חי "הנושא את עצמו" - אלא אם יינתן להם , בתקופתם הראשונה פועל " מגוייס , " לאמור פועל מתנדב ונזיר . ג ) בית"ר צריכה ליצור ולחנך עולים ונזירים לכול המיקצועות הדורשים עזרה בצורת גיוס ; לא ל"שנתיים" כקודם , אלא לתקופות ארוכות הרבה יותר , כפי צרכו של כל מיקצוע ומיקצוע ; ולעתיד , אחרי שתארגן שיטת ה ( 1054 'המדינה / . 1936 . 2 . 4 בגליל העליון . מתי מעט האמיצים והנאמנים , שהלכו מרצונם הטוב להמשיך את המסורת הנפלאה של הביל"ויים — מיל חמה היתה להמ מבחוץ ומבפנים : מצד אחד — הערבים אשר לא רצו לוותר על '' החזקה" שלהם לעבוד במשק האיכר העברי , ומצד שני — האיכר שהיה להוט אחרי עבודה ערבית זולה ! הכוחות המארכסיסטיים שעינם היתה צרה באיכס םאנסיה החלוצית של הבית"ר , ותנאי החיים האיומים . חוסר עבודה וקדחת , רעב וכפן , היו מנת חלקם של הבית"רים , אבל עצור עצרו כוח ... כיום הזה עומדות חמש נקודות : ראש פינה , מיגדל , יסוד המעלה , נהרייה ומשמר הירדן , בהן קיימים מח נות מצב של גדוד המגוייסים הבית"ריים . הם הם מהווים את הערובה הנכונה לעבריותו של הגליל ... חג גדול הוא לרעיון הגיוס — יומא דפגרא לכול תנועת בית"ר ... מאורע חשוב הוא בכול התנועה הלאומית . ואת המאורע הזה תחוג בית"ר כולה . 1052 .. ' . חג חמש השנים לבית"ר בגליל נחוג בראש פינה . ( 1935 . 12 . 29-27 ) ראש בית"ר שלח ברכה חמה לחוגגים . חג זה מצא ביטויו במיפקד , בנשף , בדיון חברים ובאסיפה פומבית . 1053 אף העבודה הבית"רית בגליל לא היתה מחוץ לתחום לשיטות הפוליטיקאניות המקובלות ביישוב . בנושא כיבוש הגליל כתב לובוצקי את סיפורה של העבודה הבית"רית ביסוד המעלה , שבמשך שנים לא העסיקה פועלים עבריים , וכדי לאפשר העסקתם נתנה חברת פיק"א תמיכה חודשית ( בסך iy 2 לא"י ) לאיכרים , שהעסיקו פועל עברי . היה המענק הזה כל שכרו של הפועל הבית"רי במשק , חוץ ממזון ולינה בבית האיכר . נוהל זה ביקשה פיק"א להפסיקו למן דצמבר , 1935 ופירושו למעשה : סילוק הבית"רים מהמושבה . נתברר , שהסוכנות היהודית ( ר"ל : מפא"י ) פנתה אל פיק"א והציעה : 'הוציאו את הבית"רים מיסוד המעלה , ואנו ( הסוכנות ) נשלח לשם קיבוץ ונבנה לו משק עזר משוכלל , אשר יאפשר לקיבוץ זה לוותר על השכר החודשי במזומנים ; ואם אינכם רוצים בקיבוץ שמאלי , ניתן לכם קיבוץ יותר "סימפאטי , " למשל מהפועל המיזרחי או מהציונים הכלליים . אבל על כל פנים דעו שלבית"רים לא ניתן משק עזר . הם מוכרחים להסתלק . ' ... המזימה היתה כוונתה לסילוק הבית"רים מאזורי החולה , 'למען לא יהיה להם פיתחון פה לדרוש עבודה והתיישבות במקום זה . ' ... מישלחת בית"ר אל פיק"א לא הביאה להכרעה , ואילו הבית"רים הכריזו , שלא יעזבו את המקום . המשכו של הסיפור : 'התופעה המפתיעה ... באה מצד איכרי יסוד המעלה . האיכרים החליטו לתמוך בכול כוחו תיהם בהחלטת הבית"רים , שלא לעזוב את המושבה . והאיכרים השאירו את רוב הבית"רים המקומיים כפו עלים במשקיהם , והם בעצמם , למרות שפרוטת מזומנים אינה מצויה בכיסם , אלא אחת ליובל , משלמים להם את השכר החודשי ; וכן הם מוסרים לבית"רים כל עבודה ארעית במושבה , למען שיוכלו "להחזיק מעמד . '' כך נוצרה ברית אחים בין איכרי יסוד המעלה ובין הפועלים הבית"ריים , ברית העולה לשני הצדדים בקורבנות מרובים , ואשר בסיסה היחיד הוא — הרעיון הממלכתי החרות על דגלנו ... כיבוש הגליל הריהו קודם כל כיבוש הלבבות של אנשי הגליל . 1054 ' ... ( 1052 'המדינה . 1936 . 1 . 9 , ' ( 1053 המארגן היה מפקד הגדוד בן ציון קצנלנבוגן / קשת . / הנואמים : לובוצקי . שםקין , צור , ילין . בשיחה השתתפו רבים , ובכללם : אליהו לאנקין , אברהם סלמאן , יוסף הגלילי . עי' ' דואר היום / . 1936 . 1 . 6 החגיגות נסתיימו במיצעד של 4 ק"מ למחניים , לקבר מיכאל הלפרן . יצחק ילין דיבר על הלפרן במיסדר לייד הקבר . בסמיכות זמן אורגנה חגיגה גדולה בפלוגת חדרה , והיה בה משום מיפגן נוכחות במושבה . הח גיגה עוררה תשומת לב מרובה . נאמו בה : שלמה יונגמאן , משה גילוני , גב' מבורך ( בשם קת"ח , ( משה שטיין . עי' ' הירדן / . 1936 . 1 . 31
|
|