|
|
עמוד:547
יובל חמש שנים לכיבוש העבודה בגליל שנת העלייה הגדולה לארץ ישראל , שנת , 1935 היתה שנה של בריחה מרובה מן הקיבוצים , ומן היישובים החקלאיים בכלל , אל המרכזים העירוניים . הבית"רים נשארו בעמדותיהם בגליל , ואילו זכות הוותק שלהם לא עמדה להם במיפעל הציבורי הגדול , במיפעל החולה . 1051 עובדה זו , והמציאות בכללה בגליל , לא ריפו את ידי הבית"רים בגליל לעודד המשך גדול לפעולתם . מיוזמתם בא שילטון בית"ר לפרסם כרוז לכבודו של 'יובל כיבוש הגליל -. ' ' בימי החנוכה ש"ז מלאו חמש שנים לכיבוש העבודה העברית על ידי בית"ר במושבות הגליל העליון . מני ימי תל חי נשאר הגליל העליון — גבולה הצפוני של ארצנו — עזוב ושומם . הוא נעזב מהפועל השמאלי , על שהחיים בגליל דרשו חלוציות אמיתית' קורבנות וסבל . בגליל העליון השחר שה עבודה ערבית' ושדותיו והריו חיכו לגואלם שנים רצופות , עד שבא הפועל הבית"רי , ויפדה את הגליל העליון מן העבודה הזרה , ויחדש את מסורת ביל"ו וישמור בגופו ובחייו על גבול הצפון , שסומן בדם גיבורינו . שנים קשות ומרות היו חמש שנות החדירה של הבית"רים ( 1050 כרוז שילטון בית"ר , 'המדינה ( 1051 . 1936 . 2 . 4 ' , אליטור שוסטק במאמר 'טל סף פרשת דם חדשה ביישוב' ' ) המדינה ( 1955 . 9 . 27 ' , קבל על היחס מצד אנשי זיכיון החולה שקיפחו את הבית"רים . ' שמורו על העמדות עדחילוף מישמרות ' כל התוכניות , אפילו הקטנות , תבעו כוח אדם בית"רי שלא היה בנמצא . בלית ברירה קרא השילטון להארכת השירות בפלוגות מעבר לשתי שנות הגיוס : ' בגלל הפסקת העלייה הבית"רית הממושכת וחוסר חיל מילואים בא המיפעל הגיוסי בארץ עד משבר . ' ... לתקנת המצב הוכרז על גיוס בית"רי ארץ-ישראל , וכן נתבקשו מגוייסים להאריך שירותם . בדרך זה ביקש השילטון 'לשמור בעקשנות ובגבורה על עמדות הגיוס במתי המעט אשר יש לנו בארץ , עד אשר יוסרו המיכשולים , והדרך לחיל המילואים מהגולה תיפתח ... התגייסו וצאו למישמרותיכם - איש בל יעדר ! שמורו באמונה ובמסירות על העמדות , אשר הפקידה בידיכם התנועה - שמורו עד חילוף מיש מרות' . 105 ° משום סגירת העלייה לבית"רים הודיעה ( 1936 . 2 . 4 ) מיפקדת הגיוס לייד הקומיסאריון , שלא יתקבלו בקשות לשיחרורים ולחופשות . קומות חדשים הן בגליל ( חולה ) והן במקומות אחרים ועל פעילות בתחום הבטחת עבודה עברית במשק העברי . 1048 במושב זה פורסמה חוקה מתוקנת - חוקת היחידות של השירות בגיוס הבית"רי . בפלוגות במיפנה השנה תנופה חדשה נתגלתה בגדודי הגיוס בשומרון ( המפקד אליהו לאנקין ) ובשרון הצפוני ( המפקד שמעון יאשונסקי / ישי , (/ ובשתן הדרומי ( המפקד טוביה מיכלין . ( בשתי החטיבות הראשונות נתנהלה פעולה סדירה : שיעורי עברית , שיעורי ספורט המגן , והחברים קיבלו על עצמם תפקידי תורנות בשמירת לילה . בזכחן יעקב נסתיים בהצלחה משא ומתן עם הוועד החקלאי על הכנסת פועלים עבריים למושבה . גדוד השומרון ערך פגישות בזכרון יעקב ובבניימינה . שתי הפגישות , שבהן השתתפו אף נציגי המושבות , היו בגדר אירועים מעודדים . פייקוביץ / אלון / הודיע , שוועד מושבת בניימינה רואה בעין יפה את כניסת הבית"רים למושבה . בפגישת בניימינה נאמו לאנקין ויצחק ילין . 10 « הגדודים שלחו שלוחות למקומות יישוב קטנים ועשו לביצורה של העבודה העברית . בגליל היתה היחידה האיתנה שפעלה בנהרייה . חבריה היו בבחינת 'הדוד העשיר ' המסייע לראש פינה , שבה היה חוסר עבודה . בסיכסוך שפרץ בנהרייה בעניין העסקת עובדים הושארו פועלי בית"ר במקומם ( חוץ משני בנאים , שהוסכם לפטרם . ( לישכת העבודה המשותפת שם פורקה , ובמקומה קמה לישכה עצמאית של הסתדרות העובדים הלאומית . המפקד החדש של פלוגת הגליל היה ברוך באבילסקי . ביסוד המעלה היו חברי הפלוגה עסוקים בעבודת חוץ . בפברואר כבר היה ברור לחלוטין , שמשום סגירת העלייה לבית"רים נעשה מצבן של הפלוגות מיוחד , ואין עוד לתת שיחרורים ויש לבטל את כל החופשות . נתברר שגרעון מעיק על פלוגת השומרון , ושיש לאזן את חובות גדוד השרון הצפוני . מחלקת הכלכלה בהנהלת טוביה מיכלין טיפלה בכך . ראש מיפקדת הגיוס , הילל צור , ראה בכינוס המגוייסים , שיתקיים בי"א באדר , כינוס של הכרעה . ( 1048 עי ' דברי הילל צור . בוויכוח במועצה השתתפו ו אליהו בן חורין , בנימין לובוצקי , גרשון שץ , נחום לווין , מיכאל כבירי , יצחק ילין , יוסף ויטקובסקי , ישעיהו מחנאי . עי ' 'המ דינה / . 1935 . 11 . 12 מקום חדש לגיוס הבית"רי היה המושבה עקרון , ש'במשן 50 שנה כמעט לא דרכה שם רגל עובד עברי 15 . ' מגוייסים נכנסו לעבוד בה . ( 1049 'הירדן / . 1935 . 11 . 25
|
|