|
|
עמוד:532
מאניה . המילחמה בהיטלר היתה בבחינת 'זיכרו את עמלק' המודרני בשביל בית"ר והצה"ר מאז , ועכשיו — בשביל הצ"ח . סמוך לקונגרס וינה חזר ז'בוטינסקי אל נושא זה במאמרו : 'גולו את חרפת ה"טראנס פיר . 1003 '" ועם תחילת התפתחותו של ה'טראנספיר ' ( ה'העברה ( ' ועם תחילת התארגנותה של הצ"ח , ביקשה הצ"ח להגביר את החרם , ולעורר בעם תנועה גדולה נגד ה'טראנספיר . ' הפעולה 'הישירה' נעשתה קשה ברוב הארצות , בגזירת המישטרות שנצטוו לשמור על כבוד דגלה של גרמאניה ההיטלרית ואף על האינ טרסים שלה . התעמולה היתה מכוונת עכשיו בעיקרו של דבר לעורר מצפונם של הגופים היהודיים המרכזיים ושל הפרט היהודי . הצ"ח פתחה בשורת אסיפות עם גדולות וקראה בקול רם להמשך החרם המלא על מוצרי היטלר . 1004 נתברר שהיבוא הגרמאני לארץ ישראל כבר עלה אותו זמן בשיעורו על היבוא האנגלי לארץ ישראל . 1005 כמנוף להגברת התעמולה למען החרם החלה הצ"ח בארץ ישראל באירגונו של מישאל עם , שיכריע בשאלה הקשה , ובזרם התעמולה למען המישאל הובאו לדעת הציבור היהודי והכללי , בארץ ובעולם , דוקומנטים חשובים על מגמותיה ופ עולותיה של ה'העברה' לא רק במשק הארץ ישראלי , אלא אף בכול האיזור כולו . צרורות הדוקומנטים שהחל ' הירדן' לפרסמם 100 ° גילו את דמותה של ה'העברה' מבחינה כלכלית וציונית כאחת , ובקשרים עם הציר הגרמאני בקאהיר ניתן לראות ניסיון של דימוראלי סאציה בתנועת החרם על גרמאניה במצרים — אתחלה של שיטה מכוונת לפיתוח היצוא הגרמאני לכול העולם . בית"ר היתה פעילה ביותר בתחום החרם . בהשפעת התעמולה בנושא החרם נתעוררו רבים בארץ ישראל להגיב . לתכלית זו קראו אנשי ההסתדרות הציונית הישנה לכינוס של מחאה של הסתדרויות הנוער בארץ ישראל , אלא שמראש קבעו את תוכניתו של אותו כינוס : מחאה נגד חוקי נירנברג . בית"ר יצאה בהודעות ובכרוזים ותבעה שהכינוס יקבל החלטה מפורשת 'נגד חרפת הטראנספיר , ' שהרי אין חרם על גרמאניה בלא ביטולו של 'הטראנספיר' . 1007 הצ"ח ( ובית"ר ) ראתה ב'העברה' סיוע להגשמתה של תוכנית הזיון הגרמאני בלא להוציא מטבע חוץ , כשה ' העברה' נעשית סוכנות למכירת סחורות האוייב בעולם . כנגד ה'הדרים' שנמכרו לגרמאניה נתבעו המ ייצאים מארץ ישראל להבטיח יצוא גרמאני תעשייתי כפול . בקונגרס הצ"ח בווינה הובלט עד מה שונה עמדת הצ"ח מעמדת ההסתדרות הציונית הישנה בעניין החרם על גרמאניה , ואין תימה , שה'פילקישר ביאובאכטר' הנאצי ראה בז'בוטינסקי את 'האוייב הגדול ביותר של גרמאניה' . 1008 ( 1003 'הירדן / . 1935 . 9 . 9 אחר שאזלה המהדורה הראשונה של האטלאס של דבוטינסקי ד"ר פרלמן 10000 ) עותקים — בהוצאה לאור גרמאנית ) החליט ז'בוטינסקי , שלא להדפיס את המהדורה השנייה עד לגמר החרם על גרמאניה . עי ' מיכתב אחותו ת . דבוטינסקי קופ , 'הירדן / . 1935 . 10 . 1 עי' 'ספר בית"ר , ב , . 176—173 ( 1004 באסיפת המונים בתל אביב ( 1935 . 10 . 26 ) נאמו אחי מאיר , אריה באבקוב , עקיבא ברון , ד"ר משה גלעדי , ד"ר א . ויינשאל . ( 1005 'הירדן / . 1935 . 10 . 31 ( 1006 עי ' 'הירדן ' 1935 . 11 . 10 ) עד 1935 . 12 . 6 ולאחר מכן . ( חשובים במיוחד מאמריו של אליהו בן חורין . מאמר בסיסי חדש בנושא כתב ז'בוטינסקי ' ) הירדן / — 1935 . 12 . 4 'חוזה הטראנספיר . ( ' על גילויי 'הירדן' המוכיחים 'מעשה בגידה בכול מערומיו תמורת בצע רווחים ' דיבר ז'בוטינסקי במאמרו ' םאדיםטים' ' ) מאמענט / ; 1935 . 12 . 6 'הירדן / , ( 1935 . 12 . 13 ועי' עוד 'הערות' ( שם , . ( 1936 . 2 . 14 המישטרה ערכה חיפוש מדוקדק במערכת 'הירדן' כדי לגלות את הדוקומנטים . ( 1007 עי' 'הירדן / . 1935 . 12 . 15 ; . 11 . 15 המישטרה אסרה אסיפות נגד גרמאניה . ( 1008 עי' 'הירדן / . 1936 . 2 . 7 שם דובר ביצתק בן אהרן , השוהה בגרמאניה ראינו מוצא כל דופי בשילטון הנאצי . ' אף השמאל הציוני ראה בלא ספק בגרמאניה אריב גדול לישראל , אלא שאותה איבה ישסה במשך שנים אחדות לסכנה הצפויה לרכוש , ולא לנפש . בישיבת הנהלת הסוכנות עם נציגי עולי גרמאניה ( 1935 . 11 . 23 ) נדונה שאלת ההעברה של הון 'בקנה מידה ענקי / והנוסח החוזר היה כדברי בן גוריון : 'בפעם הראשונה בתולדות הציונות הועמדנו לפני מצב , שקיבוץ יהודי שלם , אחד הקיבוצים היהודיים העשירים בעולס , הועמד לפני סכנה של השמדת כל רכושו ... הון עצום כזה אי אפשר להוציא בכסף מזומן . בשאלת הצלת הנפש דיבר שם ר '' ר ד '' ו סינאטור , שהעריך את מיספר היהודים ' המתאימים להגירה' במאתיים אלף ( מתוך 430 אלף , ( ושהניוז שחלק מהזקנים יוכלו לעלות לארץ ישראל לפי דרישת קרו ביהם כשיהיו בארץ ישראל . תוכניתו של םינאטור היתה בערך תוכנית של 14 שנים : 'נוכל להביא 15000 לשנה על ידי עליית הנוער , פועלים , קרובים ובעלי הון . ' וייצמאן הינהן כנגדו : 'אם בטמפו זה יעלו 15000—10000 יהודים מגרמאניה , הרי נוכל לענות להיסטוריה , שעשינו את הכול . ' גרינבוים עמד שם בדעתו האנטי איבאקואציונית : 'המאורע הטראגי ביותר בכול מאורע גרמאניה הוא , שיהודי גרמאניה רואים רק מוצא אחד ממצבם , והוא — יציאה . דרושה מילחמה אקטיבית בגרמאניה ,.. אפשר ואפשר לעצור בעד הקצב של תהליכי הגירוש ... אסור לנו לשמש גורם , המפתח את תעשיית היטלר ולתת דוגמא לאחרים . הכול ייתכן לעשות , אבל לא את הרחבת הטראנספיר לאמריקה ואנגליה . ' ב'טראנספיר' ראה תעמולה נגד ה'העברה' ובעד חרם טל גרמאניה
|
|