בעיית ה'אוצרון' וה'דיפליטיסאציה'

עמוד:526

רע - אלא ש'צר לנו , שהנזק שביתי'ר ניזוקה משום כך נזק גדול מאוד הוא ונושא עמו רגישות ' . פרופס הביע בקשה ותקווה , שראש בית"ר ימצא עכשיו - אחר הקונגרס — פנאי אף בשביל בית"ר . יותר קיצוני היה יצחק בלוך , מישנה לנציב צ'ס"ר , שדיבר ( שם ) בשינוי ערכין פנימי , וקרא לבית"ר לא להיות עוד 'צלו של הצה"ר : ' 'בית"ר עייפה , הזדקנה , לא יצרה את הפרובלימות שלה , אלא התלבטה והת גנדרה בתוך העולם הצה"רי — עולם לא לה . בית"ר שכחה , כי הסתדרות חינוכית הנה , שכחה כי החינוך יסודו בעבודה עצמית ... גברה בבית"ר האהדה לשיטה הפוליטית , ומעניין לציין , כי בהיגמר הפעולות הללו , בית"ר נמלכה בדעתה ושבה למקור , גברה בה השיטה האפוליטית . מצב זה מסוכן לתנועת נוער . בלוך קרא לשוב אל הפשטות : 'חקרו ודרשו , מצאו את היופי ואת הקדושה בעבודה רגילה בקן , בשיחת צרורכם / היחידה האירגונית הקטנה , / בשיעורכם הפשוט , כי רוח הקדושה טמון אך באלה ... הצה"רים יתרגלו להיות הולכי בטל , אם תעבדו במקומם' . 978 המורים והמחנכים בבית " ר הם שקבלו על ההתפתחויות בתנועה מלאחר הכינוס השני בקראקוב , שהכ רה על 'תקופה חדשה ... תקופת החינוך המעמיק והשיטתי , ' ושנתעכבה משום המיפעלים הפוליטיים השונים . נטען , שאף בשנת תרצ"ה בבית"ר 'היה החינוך שעיר לעזאזל ... קורבן גדול הקריבה בית"ר למיק דש הצ"ח . היא הקריבה לא רק את כוחה , זמנה והאנרגיה שלה , אלא אף את אופיה האמיתי — את עבודתה החינוכית . גדול החטא שחטאנו . ' ... ה'אנטי פוליטיים' באו בטרונייה , שבמשך הקייץ בטלו הפעולות הצופיות , 'מושבות הקייץ' וכוי , משום אירגון הכנסייה של הצ"ח - דבר שלא יתואר ב'הארצזש פולסקי' ( הצופה הפולאני ) משום בחירות לסיים , למשל . 980 דומה שהמשל אינו דומה בכול לנמשל , אלא שיוצא ללמד על מצב הרוחות בקרב פעילי האירגון והחינוך בבית"ר . מצד אחר , לא מעטים היו , שהדגישו את חומרת השעה ואת חובתה של בית"ר , ובייחוד חובתו של הגיוס הבית"רי 'ליהפך גךז רגה לצבא השירות של הצ"רז , של הציונות' . 991 אף אנשי ההזדהות הגמורה עם ה'פוליטיקה' ועם העבודה המיפ לגתית לא הניחו את נשק הפולמוס מידם . רפאל רוזוב טען בחריפות נגד הרוגנים , וסטר על מבקשי שינוי ערכין ומציעי 'נון קואופיריישף ( לשנה אחת ) עם הצה"ר : 'בית"ר אינה עייפה , אינה זקנה , היא יצרה ויוצרת את הפרובלימות שלה , והעולם הצה"רי — עולמה הוא' . עניין ה'דיפוליטיסאציה' נידון מעיקרו להישאר רק סיסמה שערכה הממשי בשימת ה'דגש' על תפקידה החינוכי והחלוצי של העבודה בבית"ר ובנוער בכלל , ואין בה כדי לבטל את הכורח בעבודה פוליטית המו טלת על הבית"רים , ובוודאי אין בה כדי פיתרון לבעיית ה'אוצרוף כיחידה מתפרקת , ואף מתפוררת , כבדרך הטבע , והקשה לעבודה משותפת תוכניתית סדירה . בית"ר ביקשה לתת מאכסימום , ותבעה מחבריה מאכסימום , עם שקשה מאוד היה להגדיר מה בדיוק נתבע מן היחיד - הצעיר הנוטה לאידיאליסם ול התנדבות , והמוכן אף לעמוד בקשיים אישיים ואפילו בסכנת נפשות . בית"ר היתה בבחינת צבא , שלא נקרא למילחמה , ואף לא למרד , ואילו ההתגייסות לפלוגות לא נתפרשה פירוש של תחליף לאותה מיל חמה , או לאותו מרד , אלא של ספק הכשרה והמתנה לאותה מילחמה או לאותו מרד . ההתגייסות לא הביאה אלא מעטים ביחס מתוך בית"ר אל ההזדהות המוחלטת עם דרכה האקטואלית של בית"ר . מושגיו של ראש בית"ר על דור חדש לא הגיעו לקונקריטיסאציה מיידית , ובדרך אל השגת מלוא ההז דהות של הבית"רי עם דרכו היום יומית , בגולה או בארץ ישראל , העלה ראש בית"ר את הרעיונות של החלוציות התרומפלדורית , ואחר כך - של הנזירות . ברעיונות אלה דבקו מאנשי-ההגות , הנואמים והסופ רים של בית"ר , ואותם פירשו , פיתחו והסבירו בסיג נונות שלהם . גרעינם של הרעיונות הללו היה — לפי ( 978 בו בגיליון הציע שמואל הרכתרי , שבית " ר לא תשתתף במשך שנה אחת במיפעלי הצה"ר , שהרי 'אם לא נקדיש במשך עונה ארוכה לחינוך הבית"רים — מי יודע מה היה בעתיד גורל כל תנועתנו . ' ( 979 וירניק , 'המדינה / . 1935 . 9 . 27 ( 980 נתן בידרמאן , שם . ( 981 טוביה מיכלין , שס ( ללא כל קשר עם הוויכוח המאוחר יותר ביחס לבית"ר — 'ברית החייל . ( ' עיקר רעיונו ו 'הגיוס צריך ליהפך לגיוס של כל החיים בשירות מנושי של שנתיים . אחר גמר השירות הממשי , משמשים בוגרי הגיוס מכשיר בידי הצ '' ח . ' ... ( 982 'המדינה . 1936 . 2 . 4 ' , רוזוב ראה את הדיון שלא כבזמנו שהרי לא שאלת 'פוליטיסאציה' או 'דיפוליטיםאציה' היא שעומדת על הפרק , אלא שאלך ! המשכה של העבודה החלוצית . ( 983 עי' להלן , פרק סו .

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר