בית''ר בקונגרס הצ"ח

עמוד:518

הצ"ח נוסדה לא היה ז'בוטינסקי אשף , ולא היתה המערכה הציונית לתחיית העם מערכה של קסמים . הקונגרס מתחילתו - ככל קונגרס אחר - היה עשוי רק להביא לידי שידוד מערכות , לעידודם של המונים אדישים או יגעים , לשיפור כלי האירגון , לעודד מיב צעים חדשים ותוכניות נועזות יותר . הצלחתו המליאה של הקונגרס עשויה היתה להתממש רק לאחר תקופת שנים , ולא לאלתר . לאלתר הוקם גורם אירגוני חדש , רב אומץ ורב מרץ , למילחמה לקידומה של הממלכתיות העברית בתורת הכרעה מיידית בגורל האומה . זה היה יעודו של הקונגרס — קונגרס ההכרזה , שעם ישראל לא יקפל את דגלו הלאומי ולא יקבל מן העולם פחות ממדינה עברית גדולה ובה רוב יהודים . ° אף הדרך הקצרה להגשמת הציונות לא היתה דרך של ימים , אלא דרך של שנים . ' חוקת היסוד' של הצ"ח אושרה בקונגרס הייסוד : ' תעודת הציונות היא גאולת ישראל וארצו , תחיית ממלכתו ושפתו והשרשת קדשי תורתו בחיי האומה . דרכיה : יצירת רוב עברי בארץ ישראל משני עברי הירדן ; הקמת המדינה העברית על יסודות החופש האזרחי ועקרוני הצדק ברוח תורת ישראל ; שיבת ציון לכול דורשי ציון וסוף הפיזור . תעודה זו זכות הבכורה לה על תועלתם של הפרט , הקיבוץ והמעמד . ' ( 957 מודיעי ההסתדרות הציונית הישנה חיפשו פגמים בקונגרס , ובאו להדגיש שלא הגיעו אליו נציגיהן של המעצמות ( אלא צירים של פולין , רומניה , יוגוסלאביה ובולגאריה , וכן אוסטריה , בלבד . ( ברם חייבים היו להודות בתעמולה הגדולה שנעשתה לפני הקונגרס , בתעמולה מביית לביית למען הסיס מה : מדינה יהודית משני עברי הירדן . כן הודו בהתלהבותו של הנוער , ושיש השפעה לבית"ר באוסטריה . הוזכר , שההח לטת האנטי גרמאנית עשתה רושם חזק בקהל ( א"צ , . ( s 25 / 2090 ) שגריר בריטאניה בווינה קיבל ממישרד החוץ את המידע על ברית הצה"ר , שחבריה 'עמדו מאחורי רצח' ארלחר רוב ( לפני שנה או שנתיים , ( והם אנטי בריטיים ותוקפנים , ואת ההוראה שלא להשתתף בקונגרס — F . O . 371 / 18964 ) דף . ( 108 מן הברכות שהגיעו לקונגרס צריך לציין במיוחד את ברכת ה'סוקול' היוגוסלאבי , ( נוסף על ברכת נשיא ה'םקו פשצינה' — הפארלאמנט היוגוסלאבי . ( ראש בית"ר הבריק ל'סוקול' היוגוםלאבי , 'ידיד התחייה הלאומית היהודית ' דברי ברכה . קונגרס הייסוד לא קיבל החלטות בענייני הנוער . ברם הקונגרס דן והחליט בענייני ה'הכשרה' והעלייה , וקרא לשינוי שיטות ה'הכשרה / להסדר עלייה לבני 45-24 ולאנשי המעמד הבינוני . לעניין תוכנה של ה'הכשרה' עמד הקונגרס על כך , שזו בהכרח שתהא כוללת , מקפת הכשרה רוחנית , גופנית , מיקצועית והגנתית , ומתנהלת על בסיס ה'כשרות' הדתית . 854 עיקר החלטותיו היה בתחומי המדיניות ותוכנית העשור , הכלכלה , והחוקה האירגונית . הקונגרס החליט על ייסודה של מועצה כלכלית עליונה , מילווה , ובוררות לאומית מחוייבת ( בל"מ . ( הקונגרס החליט על איחולי ברכה לקולוניל פטרסון , מפקד הגדודים , ועל זכות עם ישראל למילחמה למען ארץ ישראל . החלטה חשובה בתחום המעשה היתה לייסד את באנק העמל . הקמתו של הבאנק תוכננה בעזרתם של חברים פעילים בכלכלה ( בפראג ובתל אביב , ( שנתחייבו להשתתף בהון היסוד . בבאנק זה ציפו לראות מנוף גדול לכול הפעולה הכלכלית של הצ"ח על כל ענפיה , וכמובן - אף לפעולתן של פלוגות הגיוס . הוועד הפועל שנבחר לא מנה בית"רי פעיל , אלא שאף ה'וועדים הפועלים' של הצה"ר מנו רק אנשי פעילות פוליטית , ולא נציגי הסתדרות הנוער . לא בית"ר דחפה לכינונה של ההסתדרות החדשה , ברם בייחוד בית"ר נתחייבה בעקביות עקרונית וחינוכית , וכאמור אין לפקפק כלל , שמשום עקרונה החינוכי של בית * ר חסר הגמישות לתכסיסי מדיניות היה הכרח בהקמתה . גדול במאמץ התעמולתי בערי פולין ובעיירותיה למען ייסוד חציח , נפל למישכב על שום דלקת התוספתן ונזקק לניתוח . זזשום כך לא יכול לצאת לקונגרס הייסוד בווינה . ( 954 ועדת ה'הכשרה' והעלייה הציעה לשפר זכויותיהם לע ליית של בני , 45—24 ולהעדיף חיילים משוחררים מבין עולים בני , 45—24 לדאוג להקמת 'הכשרה' בעדן לעולי תימן , ול עשות להקמתה של הכשרה חקלאית בארץ ישראל . ועדת הלגיון לא הביאה לקונגרס החלטות קונקריטיות . לגבי 'ברית החייל' נקבע , שגיל הכניסה לא יהא פחות מ . 21 ( 955 לוועד הפועל נבחרו : ד ר יעקב דאם , לוי יונגסטר , ד"ר זינובי טיומקין , שיי יעקובי , עו"ד הארי לוי , יעקב ספקטור , אינג' אהרן קופילוביץ ' , דיר םטיפאן קלינגר , ד"ר אוסקאר רבינוביץ , ד"ר מיכאל שווארצמאן , ד"ר י . שכטמאן . ( 956 כמה וכמה מאישי בית '' ר פיקפקו ביחס לעיתוי בייסוד הצ"ח , עם שהכירו בכורח ייסודו . וכך , לדיסנצ'יק שהביע דעתו השלילית השיב ז'בוטינסקי , שאין עוד אפשרות של משא ומתן עם ההסתדרות הציונית , שלא יהא על חשבונם של עקרונות . אפריים קינן ( קוצינוק ) טעה בטענתו על דחף הנוער בעניין ייסוד הצ"ח ( קינן , 'במעגלי דורי / . ( 157 עי' עדות דיםנצ'יק .

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר