|
|
עמוד:515
ושוב הגדיר את מהותה האמיתית של הציונות : 'לא תיקון לגולה מכוח בדל ארץ למופת בפלשתינה , אלא חיסול התפוצה : '' יציאת מצרים" לכול צמאי מולדת - ובסופו של דבר , ודאי לא פחות מקץ הגלות . ואולי אין זאת אלא מטרה צנועה מאוד : רק נורמאליסאציה של עם ישראל . שיהא נורמאלי כאומה הצרפתית הגדולה או כאומה הדנית הקטנה - כולן במדינות שלהן ; כולן בנות חורין , וללא גלות . מצד אחר זהו תפקיד שאין כמותו לקושי , אבל זהו התפקיד . תחומיו מוגדרים על-ידי המציאות , ואין בכוחנו לשנותם . אף מדינה יהודית אינה מטרה סופית : מדינה יהודית אינה אלא צעד ראשון בתהליך ההתגשמות של הציונות הדוממה . אחריו יבוא הצעד השני : שיבת העם לציון , יציאת הגולה , פיתרון שאלת היהודים . ומטרתה הסופית , האמיתית , של הציונות החממה לא תופיע אלא בשלב השלישי - הדבר שלמענו , בעצם , קיימות האומות הגדולות : יצירת תרבות לאומית שתאציל מהודה על כל העולם , ככתוב : "כי מציון תצא תורה ... " משמעותה של הציונות היא ... חיסול הגלות הכפויה , השיבה לציון לכול הרוצים לשוב אליה - "שיבת ציון לכול דורשי ציון . " ז'בוטינסקי אף ניסח מחדש את עמדת הצ"ח לבעיות הסוציאליות שתהא ראשית כל יהודית , שנית - ציונית , שלישית - חלוצית : 'כיהודים שומרים אנו בדמנו את רעיון היובל , את חזון המהפיכה החברתית הגדולה , את הכמיהה לתבל שאין בה רעב ודמעות . לעולם לא נסכים למישטר הסובל בקרבו רעב ודמעות ; ומדינת היהודים תתגאה שהיא תשמש מעבדה לרוח עברית זו של ריפורמה סוציאלית ותראה לתבל כולה מופת של דמות חברתית חדשה . ואולם , כציונים יודעים אנו , שמעבדה זו איננה עדיין . היום שומה עלינו לגייס את כל שכבות העם , כדי לבנות את הקומה הראשונה למגרד שחקים זה . צמח רך וצעיר , החייב לצמוח מהר , אסור לזעזעו ; בכול מריבה ישפוט השופט , ולא יכריע מישפט האגרוף הקרוי שביתה או השבתה . שכן בכלל , ולא רק ביישוב , צריך לשלוט ו 7 חוק , ו '' צדק" חברתי , ככול שאר סוגי המישפט , יושג לא בדרך דו קיום , אלא בדרך פנייה אל '' בית הדין ... " ברם בייחוד רוצה אני להדגיש את היסוד השלישי - החלוצי . רוח החלוציות כמעט חלפה ואיננה עוד . כיום ייחשב הדבר לאכזריות בלתי אנושית , אם בא אדם להזכיר לנוער , ש"חלוציות" פירושה סבל , מחסור , קורבנות . אנו כאן , כנסיית הייסוד , המייצגים בלי ספק את אביוני האביונים בישראל , רשאים לומר אחת ולתמיד : במקום ש"חלו צים" משמינים , שם אין הם חלוצים , ושם משהו לא כשורה בכול העסק כולו של הצלת העם . אין הצלת עם בלי סבל ומחסור . סילוף זה , שהעלייה היתה לפרס של הנאה אישית , והתחליף הוסווה במליצות מעמדיות — דבר זה נקום יתנקם . קוראים אנו לנוער החלוצי שישוב אל גאוות הקורבן . חלוץ פירושו : נזיר , נגיד , נדיב . ' ז'בוטינסקי סיים דבריו : 'לפני שתים עשרה שנה רחפו לנגד עיני בפעם הראשונה הרעיון והתקווה להסתדרות ציונית חדשה . בשם החלום שהוגשם מברך אני אתכם לראשית עבודתכם ; ובשמכם רוצה אני לומר לעם ישראל : תן לנו גדולה , תן לנו עושר , תן לנו כוח - ואנו נשחרר את בניך . ' בפרשת גרמאניה ייחד דברים 'עמדת ה"רייך השלישי '' כלפי היהודים מתבטאת במילחמת השמד ; היא מתנהלת בשיטות החורגות מתחום האנושיות . אין זה מענייננו , כיצד מגיבים על כך היהודים הגר מאניים , מכיוון שהם אינם מיוצגים בכנסייה זו . אבל יחסה של יהדות העולם ל"רייך השלישי" היה ונשאר יחס של הגנה עצמית , גם במובן זה שהמתגונן משתדל לקרוע את הנשק מיד האוייב . וזאת נוסיף לעשות , ומקווים אנו שנצליח . אל נא נתפתה לחשוב , שעומדים אנו בפני ענק ברזל , שאץ טעם במעשי לחץ כנגדו . אין זו אמת . הענק אינו עשוי ברזל , אשליותיו הפוליטיות אשליות הן , משקו מעורער מיסודו , ובפנים , מאחורי הפרגוד — עירבוביה וקטטות , כיתות ופריטוריאנים ללא רעיון מדריך וללא רצון קובע ... יש לי הכבוד להציע לפני כנקיית ייקוד זה : הגוף העולמי , העומד להיווצר כאן , יש לו הסמכות הרוחנית הדרושה , כדי למלא את התפקיד של גורם התיאום / של האסטראטגיה של ההתגוננות ... / הסיסמה : עד הסוף . ' ! ז'בוטינסקי ייחד דברים אף בנושא מהותה הדתית של היהדות : 'חוגים רחבים בשכבות המשכילות של דורי גדלו בסימן הקסם שובה הלב של המאה התשע עשרה ורעיונותיה הליביראליים . בתנועה הל אומית בישראל שררו הסיסמאות הכנות מאוד והישרות מאוד מן התקופה המפוארת והנשגבת של מילחמות החירות במאה שחלפה , והיחס לדת עמד בסימן סובלנות שוות נפש : הדת היא רשות היחיד ; הפרדה בין המדינה לכנסייה או לעדה , והפרדה בין בית הכנסת לאומה . דורי עמד בסימן הרעיונות האלה ,
|
|