יב. תכנית־העשור

עמוד:102

ה . מדיניותה הכלכלית של הציונות . כאן צריכות לבוא הוראות לשם התפתחותן של כל האפשרויות המשקיות של אדץ יישראל ועבר הירדן , כגדן : חקלאות , תעשיה , מלאכה , מסחר , הובלה , תיירות , איצדות המים שבארץ : המיס שמועל לאדמה ושמתחת לה ומי הגשמים — להשקאה ולחישמול ! עשרה החימי של ארץ ישראל ז סיכויי האכםפורט והטראנזיט ! ההינטדלאנד האסיייתי ; השאלה על גבולותיו של השוק העולמי הסנטימנטאלי" בשביל התוצרת הארצי שראלית ! תפקידה של ארץ ישראל בתור pays lumierc ( אףץמאור ) או "מרכז תרבותי" בשביל הגולה . — את הרשימה אפ שר להאריך עד איךסוף ! שום סכימה לא תוכל להגיע עד מופז ;? כל סעיף פירוש אחד לו תמיד בעיניו של המיישב : ,, כך וכך עמדות כלכליות חדשות בשביל מספר כזה וכזה של מהגרים . " ו . מדיניותה הסוציאלית של הציונית : באן צריכה לבוא , קלדם כל , תכנית האידגיון של בוררות חובה לאומית בסכסוכים שבין העבודה והרכוש . ואולם כאן תבוא גם תכנית ההגנה של כל יסותת העליה , שעדיין לא נתחזקו ( ואין הבדל בכך , אם פועלים הם או מן ההוגים האזרחיים , ( מצד אחד , על ידי תמיכה במפעלים המשקיים הפרטיים בתקופה הקריטית הראשונה של התפתחותם , ומצד שני , על ידי בנין בתים ובסיועם של מוסדות העזרה הסוציאלית . ז . הבטחת האינטרסים הערביים . כבר כתבתי ; אגו מקבלים עלינו ליישב בארץ ישדאל הרבה מיליונים של יהודים , בלא שנרחיק מן הארץ לא את הישוב הערבי הקיים ולא את ריבויו היטבעי . עיק רגן זה נשמר על ידינו בתכנית העשזר . הדוגמה האופיינית ביותר היא החקלאות : תכנית ניצולה של הריזירבה הקרקעית המימלכתית בנויה על שווי הזכויות של שני העמים . "חלקית השדה נמסר ת , באותם התנאים , הן ליהודים והן לערביים הארצישראליים . " ואולם כאן מן ההכרח להכניס שתי הערות . ההערה הראשונה

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר