יא. השאלה המעמדית בהתישבות

עמוד:91

בכיוון stti - של המעבדה הזאת , שממנה — ורק ממני ! — תצא גאולת האנושיות . כל זמן שנמשך תהליך הבניה של המדינה היהודית — הרי בעל ההון אינו בשבילנו בעל הח , וה & ועל אינו פיועל . כזה כן זה אינט בשבילנו אלא חומר לבנין שאנו מקימים . הענינים שלהט — הפרטיים או המעמדיים — משושם 'ועצבם , הצלחותיהם וכשלונותיהם מענינים את "המרכז" הציוני של נטשנו אך ורק באותה המדיה , שבה תם עלולים להמריץ או להאיט את התהליך של יצירת רוב יהודי באדץ ישראל . את כל השאיפות האחריות , האישיות או הקולקטיביות' החב ריתיות , התרבותיות , וכוי , וכוי , — את גולן בלי יוצא מן הכלל אגו משעבדים לפרימאט היחיד של הרעיון הממלכתי , ואין אנו יודעים , אין אנו רוצים לדעת על שוט "אימ & רטיבים '' אחרים . מכאן נובעות הנחות אזודות . ראשית : לשם יצירת ריוב נחוצים המונים עצומים שיל אנשים , וממילא — קיודפ כל , מבני החוגים העניים . אבל אלה אינם נותני העבודה , אלא מקבלי העבודה . משוט כך — הרי "דוב עברי" ו"עבודה עברית" הם שמות נרדפים . שנית : כל אדם , שיש ליו הון ושמי'סד בארץ ישראל מפעל חדש ועל ? no * ועבודה עברית , " יוצר עמדה חדשה בשביל התהוות הרוב " היהודי . משוט כך גם משיכת הון יהודי לארץ ישראל ( בתנאיי של " עבודה עברית ( " היא תש-ובה , ממש כמו שחשוב ההא . עיקרון "העבודה העברית . " גם שני אלה תם שמות נרדפים . שלישית ; אט התנאים החמריים והרוחניים של חיי הפועל היהודי ירדו מתחת למינימום לןבוע , ייעלם הפועל היהודי . ובאותה המדד , ממש : אם הרנטאביליות ( מדת ההכנ & ה ) של המפעלים הפר טי »> תרד למטה מן המינימום הקבוע , ייעלמו המפעלים הא : לה , ההון י & 5 ח על ארץ ישראל , וממילא יופחת מספר מקומות העבודה העב

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר