יהדות - החסות ולגיוניות

עמוד:85

בייחוד הוקטן חלקו החשוב ביותר געקודת המבוט של 0 כ 1 ת הפמנות , r . ttrmm שבאפריל 1936 כלל דק שגי באטליונימ בלבד . התוצאה ההכרחית ממצב זר . היו מהומות הדמים , שהיו פורצות n a לזמן , ועד עכשיו היתר . הממשלה משיבה תמיד על המהומות הללו בהפסקתה של העליה היהודית . זו היתד . מסקנה הגיונית מוחלטת מן המצב של יהודי החסות , שאגו נמצאים בו . יש לני כאן ענין עם אחד מחוקי הברזל של ההתישבות . עם , שההגנה עליו מוטלת על חייליו של עם אחר / אינו יכול להציג תנאים . הגבולות , שבהם יורשה לו ליישב את הארץ , . מוכתבים על ידי התושב המקומי . יועם זה , כל זמן שהתושב המקומי עדייז לא ידע להתמיד בהתנגדותו , — כל זמן , שברווח שבין שתי התפרצוייהת , עדיין מוכשר היה להרגע לחמש או לשפע שנים , — עדיין היינו מצליחים , אחר שנתיים שלש שנים שלאחר כל התפרצות , להעלות שוב את סיפרת העליה . ואילם כל ה & ימנים מראים , שהטמפרמנט של הערבייט הארצישראליים גשתנה מאד במובן זה , ושעכשיו , נוסף על כוחה הבלתי רגיל של ההתפוצצות , נצטדד לחכות מצדו גם בשנים כתיקונן ללחץ מוגבר ובלתי פוסק על ממשלת המנדט , על חוסר רצונה ל"הלחם" ז על תפקידנו בתור יהודי תסות . הדרישה על הקמתו מחדש של הגדוד העברי כחלק של חיל המצב הבריטי הקבוע בארץ ישדאל , הוצגה כמה פעמים . כשמחברן של הרשימות הללו היה עדיין חבר האכםיקוטיבד , הציונית ( עד ראשיתה של שנת , ( 1923 הוצגה דרישה זו פועמיים באופן רשמי על ידי הסוכנות היהודית . אחר בך הוכנסה בתור סעיף עיקרי לתכניתו של הצה"ר . הטענה הרגילה נגד דרישה זו בפיה של הפקידות הבריטית היא בערך זו , שבארץ , שיושבים בה שני עמים , אץ זה מן הצדק ל"זייך את האחד מחט , ואת השני להשאיד בלתי מזוין . " " אף אחד לא היה מתנגד לעיקרון זה — אילולא העובדה , שהיחידים

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר