|
|
עמוד:186
א . שויון אזרחי . ( 1 יש להנהיג את עקרון שיווי הזכויות בשביל כל האזרחים מכל הגזעים , הדתות , השפות או המעמדות , ללא כל הגבלה , בכל שטחי החיים הצבוריים של הארץ — בתנאי שלא ייעשה שום דבר שיפריע לאיזה יהודי שהוא מארצות אחרות לשוב למולדתו — אל ארץ ישראל — ולההפך ע"י כך באופן אבטומאטי לאזרח ארצישראלי . ( 2 בכל קאבינט , שבו ישמש יהודי כראש ממשלה , יהיה סגן ראש הממשלה — ערבי ; וכן להפך . ( 3 השתתפות פרופורציונאלית של יהודים וערבים גם בחובות שמטילה המדינה וגם בטובת ההנאה שהיא מעניקה . כלל זה — כחו יפה לגבי בחירות פרלמנטאריות , השרות האזרחי והצבאי וההענקות התקציביות . ( 4 הכלל הזה יהא נהוג גם לגבי עיריות או מועצות מחוזיות מעורבות . ב . שפות . ( 1 השפה העברית והשפה הערבית תהיינה שוות בזכויותיהן ובתוקף החוקי שלהן . ( 2 שום חוק מדיני , או מנשר , או פקודה ; שום מטבע או שטר כסף , או בול של המדינה ! שום הוצאה או כתובת , שנתפרסמה על חשבון המדינה , לא ייחשבו לבעלי תוקף חוקי , אלא אם יוצאו בשתי השפות במדה שוה — גם בעברית וגם בערבית . ( 3 אפשר יהיה להשתמש על יסוד חוקי שווה גם בערבית וגט בעברית — בפרלמנט , בבתי המשפט , בבתי הספר ובכל משרד או מוסד של המדינה , וכן בכל בתי הספר מכל הדרגות . ( 4 כל משרדי המדינה ייענו לכל דורש , שיפנה אליהם בעל פה או בכתב , בין אם שפת בקשתו תהיה עברית ובין אם תהיה ערבית .
|
|