פרק יח השאלה הערבית - בלי דרמאטיות

עמוד:185

תקדימים בשטחימ שונים ורחוקים ונועצו במסמכים , שעוררו כבוד רב בשעתם — באותם הימים , כשהאינטליגנציה של אירופה המזרחית המרכזית , שכללה גם את רוסיה , התלהבה מתורותיהם של הסוציאליסטים האוסטריים על "מדינת הלאומים . " הם בחנו את ספריו של רודולף שפרינגר , את הפרטיכלים של קונגרס המפלגה הםוציאל דמוקראטית האוסטרית בברין , את החוק ההונגארי המצוין משנת 1868 על השימוש בלשונות המיעוטים בהודעות השרות האזרחי , ואפילו את החוקים הראויים לתשומת לב של טורקיה הישנה על האבטונומיה של העדות הלאומיות הדתיות השונות , אשר תארן הרשמי היה "מילת" — "אומות : " מילת אי רום , מילת אי ארמני , מילת אי מוסוויה ( האומה היוונית , האומה הארמנית , האומה של בני דת משה . ( רק סעיפים אחדים נוכל לצטט כאן : את אלה המוקדשים לשאלת השויון האזרחי , השפות , ה"אבטונומיה התרבותית '' המקומות ' הקדושים וחוקי הקרקעות . אנו נגע רק בנקודות הכלליות ביותר . הקטעים שיובאו כאן יש בהם כדי לאשר את ההודעה , שנמסרה עיי המחבר בעדותו לפני הועדה המלכותית הארצישראלית : כי היהודים מוכנים להעניק למיעוט הערבי בארץ ישראל העברית את המכסימום של הזכויות שתבעו לעצמם , אבל לא השיגון מעולם' בארצות אחרות . בקראנו את הטיוטה הזאת , עלינו לזכור- כי לפי העיקרון שהוא האל '' ף וחתי"ו של הרביזיוניזם הציוני , אין ארץ ישראל יכולה להגיע לעצגאות ממלכתית אלא לאחר שיקום בה רוב יהודי . מאידך גיסא , יש לזכור , כי הרביזיוניסטים תיארו לעצמם אז ( בשנת ( 1934 את ארץ ישראל העצמאית בתור דומיניון שיוכלל במסגרת הקיסרות הבריטית ! ורביב מהם דוגלים ברעיון חזה עד חיום .

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר