פרק יא האבקואציה של חורבה

עמוד:102

יודע , כמו ; יהודים יישארו בחייט באזור חש 1 אי ») ובאיזו מדין יתפשט האזור דרומה , צפונה ומזרחה , ואולי גם מערבה , לפני שייגמר המשבר . שנית ? יש לשער , שאפילו בארצות שהן מולדת האנטישמיות החריפה ( האוביקטיבית , או הםוביקטיבית , או שתיהן כאחת ) — קיימת מכסה מספרית מסויימת , שאם ישמרו עליה , יאופשרו חיי שיתוף ושלום בין הרוב הגויי לבין המיעוט היהודי ו לאחר שיופחת מספרם של היהודים לשיעור קטן למדי , ש"אפשר לסבול אותו . * מן הנמנע הוא לסמן מראש , באופן מדוייק , על השנת 1 ת של קנה המדה , כמה נמוכה תהא מכסה זו . שיעורה יהיה תלוי בסבר שלם של תנאים : אופיו של עם הרוב , האוצרות הטבעיים של אדמתו , הנטיה הניכרת בסחרו לעליה או לירידה — אלה הם הגורמים הגלויים ביותר , אבל לא החשובים ביותר דוקא . האמת תתברר רק במשך תהליר ההגירה , ויש לשער שהוא יהיה כפוף לחוק , הדומה לעיקרון ה"אוסמוטי . * במלים אחרות : היחס בין האזור העומד לפינוי לבין אזור הקליטה יהיה דומה ליחס בין שני כלים , אשר קרום מן החי חוצץ ביניהם , כל כלי — עם דרגת לחץ משלו . מדת הזרימה תהיה תלויה לא בגורמים האנטי יהודיים באירופה בלבה אלא גם בכחה המושך של המולדת החדשה . להלכה תיפסק הזרימה , לאחר שיושג מצב של שיווי משקל , כלומר — כשהמדינה והחברה הפולנית , או ההונגארית , או הרומנית' תתחלנה להרגיש , שהיציאה היהודית כבר הגיעה לתחום האחרון של "תועלתיותה / ' ומכאן ואילך יהא בה משום הפסד גמור ! אז הן תתחלנה , כפי שיש לשער , להציע ליהודים שטרם הוצאו מעין פיצוי או פרס , שכר השארותם במדינה ( בדברי הימים רשומים גם מקרים מתמיהים עוד יותר — כשהוצעו פרסים ליהודים בשכר כניסתם לאחת הארצות . ( מאידך גיסא , אפשרי הדבר להלכה , שעל אף התמורה הראויה לשבח שתחול בלבבות , תימשך האבקואציה גם אז , מחמת כחו המושך של אזור הקליטה , מבחינה חמרית או אידיאולוגית , שיהיה יפה יותר .

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר