פרק י הפילוסופיה של שיווי־זכויות

עמוד:96

ענף וענף של החייט האזרחיים' התרבותיים , הכלכליים והח 3 יתיי : 8 בני אדם רגילים אינם מסוגלים מבחינה נפשית להסתלק מסיכויי 8 להצלחה ולהתקדמות , בשעה שהסיכויים האלה הם הגונים וכשרים ונקיים מכל שמץ דופי . התוצאה הבלתי נמנעת היא : "התבלטות יתרה , " קנאה , נטירת איבה' ועליתו או גידולו קול אותו הגורם , שאני קוראים לו "האנטישמיות של בני האדם : " עובדה זו נכונה היא אפילו לגבי ארצות עשירות , שהמצב בהן אינו מתוח עד כדי לחולל את הסוג האחר של האנטישמיות , הנובע מכחם האוביקטיבי של "הדברים . " זוהי הסתירה הפנימית הגורלית , הכרוכה בשויון האזרחי של היהודים : אין השויון יכול להיות בר קיימא , אלא אם יימנעו מליהנות ממנו במלוא המדד . ן ויחד עם זה אי אפשר להניע בני אדם , שיוותרו מרצונם הטוב על זכות מיוחדת שכזו . אכן , קיימות גם תרופות אחרות , שאפשר להשתמש בהן , בכדי לעצור את התקדמות היהודים ולהחזיקה בתחומי "המתינות : " הנסיונות האלה לובשים' כרגיל , צורה של "נומרוס קלאוזוס . " מהותה של שיטה זו — בצמצום מספרם של היהודים , הרשאים להכנס למקצוע מסוייפ ( או לבית ספר , או למפעל , או למכון , ( בתחומים של אחוז קבוע ביחס לכלל העובדים או הלומדים . ברוסיה הצארית היה נהוג העקרון חזה , משנת 1888 ואילו' בנוגע לאוניברסיטאות ולבתי הספר התיכונים : אסור היה שמספר התלמידים היהודיים יעלה על 10 % ביחס לכלל התלמידים בחלקה המערבי של הקיסרות הרוסית " ) תחום המושב ( " ועל 5 % או 3 % בשאר הפלכים . הנסיון החדיש ביותר בשטח הזה הוא החוק ההונגארי , המגביל את מספר היהודים במקצועות מסויימים ל , 6 % כפי האחוז המדוייק של היהודים ביחס לכלל האוכלו 9 ים בהונגאריח .

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר