|
|
עמוד:82
הרי הם גזרו על הוראת העברית לתינוקות . בזמן האחרון אין שומעים עוד מאומה על צורה מוזרה זו של דיכוי לאומי ( כי ברור , שזהו דיכוי לאומי ) , והחוגים הרשמיים מסבירים , שהמצב הוקל כתוצאה מן העובדה , שהיהודים הסוביטיים חדלו להתענין גם בארץ התנ"ד וגם בשפת התנ ' - ' ך שלהם , ,, הספר שאבד עליו כלח . " יש להטיל ספק בדבר , אם שינוי פנימי זה יתחולל באותה הקלות המרובה גם בלבות היהודים הסוביטיים החדשים , שסופחו לאחר אוקטובר . 1939 מאחריהם של אלה עומדות 22 שנות אימון ציוני אינטנסיבי בצל הצהרת בלפור ! הם נתנו לארץ ישראל מאה אלף חלוצים , לכל הפחות , ורבים מהם , ועוד יותר רבים מילדיהם למדו את כל לימודיהם בבתי הספר בשפה העברית . הדור הזה יהיה אגוז הרבה יותר קשה לפיצוח מאשר הדור של ! 1918 ויתכן שבקרוב נשמע , כי התקפה חדשה וקשה יותר נערכת — על "האימפריאליזם" היהודי . אבל גם הדברים האלה אינם אלא הערה צדדית שנפלטה דרך אגב , והקורא כבר הוזהר בראשית הפרק , שהמחבר אינו מתימר לשפוט על המצב ברוסיה כאדם בר סמכא מאיזו בחינה שהיא . אבל עובדה אחת היא ודאית : הוכח , שהמשטר הסוביטי משמש לעת עתה אמצעי שמירה בדוק ומנוסה מפני האנטישמיות שבהכרה לכל צורותיה . היהודים במשטר הסוביטי אינם חוששים לא מפני "נישול * כללי ולא מפני פוגרומים , ונראה שעיקרון שיווי הזכויות ומתו הזדמנויות שוות לכל אדם הוגשם שם ללא שמץ של הפליה גזעית . בו בזמן שולטת האנטישמיות שלטון ללא גבול ממערב לתחום הסוביטי ו ועכשו — ואלקים הוא היודע כמה זמן יימשך הדבר בעתיד — היא לובשת צורות של בהמיות חםרת רסן . עובדה זו מעמידה לפני כל יהודי ויהודי עלי אדמות — כל יהודי ללא יוצא מן הכלל , אם פולני ואם בריטי ואם צ'יליאני — בעיה מוסרית קשה » והבעיה הזאת יש לה השפעה ישרה ובלתי נעימה
|
|