|
|
עמוד:72
דבי אחד הוא ברור : כשבאימ לחשב מראש את עתידה של הבעיה היהודית בפולין' מן ההכרח להביא בחשבון בכל הרצינות את ח » פשרות , שבבוא שעת התקומה והשיפוץ , יימצא , כי כבר קיים שטח גדול למדי , אשר מאות אלפי יהודים הועברו אליו מיתר חלקי פולין . שתי בעיות תעלינה על הפרק מיד : האחת — הצורך לשוב ולצרף את האזור הזה אל הגוף הכללי של הקהליה ולהטמיעו מבחינה הנהלתית , כלכלית , ובראש ובעיקר — מבחינה א ת נ י ת — בתוך שאר המדינה ! והבעיה השניה : מה לעשות בצבור היהודי המצופף הזה . אם ימותו כולם ברעב עד שיגיע אותו הזמן' הרי הבעיה תפתר מאליה ! אבל יש להביא בחשבון גם אפשרות אחרת — שבדרך נס , אפשר — ע"י מאמץ נפלא של מעשי צדקה בינלאומיים , ימנעו בעד המוצא הנוח הזה . והרי הבעיה תעמוד בעינה : מה לעשות ביהודים ז מבחינה הגיונית , הרי הכללתו של אזור לובלין מחדש בתחומי פולין דמוקראטית , שבה יהנו כל האזרחים משיווי זכויות , תאפשר למאות אלפי היהודים האלה להתפזר כחפצם מן האזור הצפוף מדי ולחזור לערי מגוריהם הקודמות , או לצאת לערים בחלקים אחרים של פולין . אבל ההגשמה המדוקדקת של המסקנה ההגיונית הזאת עלולה לערער את שיווי המשקל של האינטרסים הכלכליים ( שיווי משקל , שגם במקרה הטוב ביותר יהיה עלוב ובלתי יציב בשלבים הראשונים של תקופת השיפוץ ' ( להרעיל את האוירה הצבורית ולהעלות על הפרק שאלה שתגרום למחלוקת' אשר כל אחד היה מעדיף לדחותה , לכל הפחות , לזמן מאוחר יותר . זה יהיה רק אחד מן הגילויים המרובים של המצב , שיהיו דומים אליו ביסודם . לא יהודי לובלין בלבד , אלא כל היהודים יהיו במדת מה בבחינת "חוזרים : " הם יצטרכו לחזור לפרנסות שמהן נושלו , גם אם גירושם לא הרחיקם ממקומם , אלא העבירם מםנת רחוב לפנת רחוב . אבל יש לשער , ש"הרזרבאט" של לובלין יוכל לשמש דוגמה מרוכזת ומוגדלת — וגם מאלפת ומשכנעת מאד — לטרגדיה הכללית .
|
|