פרק ז הגיטו הפולני

עמוד:66

והיהודים שמספרם מגיע לשליש האוכלוסים העירוניים בארץ' לקחו חלק מכובד בהתפתחות זו . באותו הזמן התחיל הכפר הפולני להזרים את עודף אנשיו אל הערים , ומדת הזרימה הלכה וגדלה מפעם לפעם . אבל נהירתו של עודף האוכלוסים הזה העירה בארבעים השנים הראשונות לא הביאה לידי התנגשות עם היהודים דוקא ו כי התעשיה שהלכה וגדלה היתה זקוקה לפועלים נוספים במדה ההולכת וגדלה וקלטה ברצון את הנוער מן הכפרים , משום כך יכלו היהודים לעסוק הלאה בפרנסותיהם הישנות , פחות או יותר ללא מפריע : בתור סוחרים סיטוניים או תגרנים זעירים , בתור מתווכים , מארגנים , רופאים , עורכי דין וכר * יחד עם השכבה הגדולה של מחוסרי כל סיכויים לפרנסה , שהיו תמיד חלק ניכר בין הצבור היהודי באירופה המזרחית ושהסתופפו בצל בעלי הפרנסות המיוחסים . כך נמשך מצב הענינים , בשקט ובשלום , עד לעשור השנים שלפני מלחמת . 1914 בעשור הזה החלה להסתמן תקופה חדשה בהתפתחות התעשיתית , שאמנם הגיעה ל"גמר בישולה '' רק לאחר המלחמה . שלב ההתפתחות החדש הזה החל עם עליתו של ה"רובוט '' ( הגולם , ( עם ראשית הראציוגליזאציה בייצור וגידול מספר כחות הסוס של המכונה . שהתחילו לדחוק את רגליו של המנוע האדם . יתכן , שהתואר "חדש" אינו הולם את השלב הזה כל צרכו ! שהרי הפועלים ימערב אירופה חזו אותו מראש מלפני זמן רב , בחוללם את המהומות הראשונות מתוך התנגדותם לראשית הנסיונות — להשתמש בכח הקיטור במטויות : אבל אח"כ התברר , שחששותיהם של הפועלים נתעוררו במוקדם מדי ושהם הקדימו את המציאות במאה שנה ויותר , אף באותן הארצות שצעדו בראש כל העולם מבחינת הקידמה הטכנית . אמנם , במשך מאת השנים הזאת גדל כח הייצור של מכונת הקיטור בפרוגרסיה אריתמטית , אבל בו בזמן התרחבו השווקים לקליטת כל סוגי התוצרת במדה הקרובה לפרוגרסיה גיאומטרית , הודות לספינת

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר