פרק ז הגיטו הפולני

עמוד:60

משומ כד קנתה לה פולין שם בכל רדובי הגולה' באופן סוסי ומוחלט , בתור הגיטו הטראגי ביותר בין כל הגיטאות שבעולם ; ואנו מוצאים בגיטו הפולני את כל התופעות המכאיבות הנובעות מעצם הקיום בתוך גיטו' בצורתן המושלמת והטיפוסית ביותר t ומעל לכל — את התהליך , שהוא התוצאה הסופית הטבעית מקיום שכזה : נישולו הכלכלי האבטומאטי של מיעוט מפוזר ע"י רוב תושבי המקומ . אנו קוראים לנישול הזה "אבטומאטי , " כי הוא מתגשם בהכרח ואינו תלוי בקיומה של איזו "תנועה" שהיא המכוונת נגד היהודים בהכרה תחלה , או בפרסום חוקים אנטי יהודיים . אם קיימת תנועה כזו , הרי התהליך מתקדם במהירות יתרה ? אם נחקקים חוקים , אפשר שיהיה קצת יותר הדרגתי ו אם כד ואם כך , הרי הוא מתפשט מתוך עקשנות של חולות נודדים . כל היהודים הפולניים יודעים ( בהכרה או מתחת להכרה , מתוך הודאה בעובדה זו , או למרות הכחשותיהם ) מה טיבו של האבטומאטיזם הזה ! יודעים' כי אין כל קשר סיבתי ממשי בין גזר הדין של כליה , החוסם את אופקם הכלכלי ' לבין הלך רוחם של ההמונים או של המיניסטרים . המחבר לא מצא מעולם אף שמץ של טינה מתמדת בלבם של היהודים שהיגרו מפולין כלפי העם הפולני ואפילו לא כלפי המדינה הפולנית > בו בזמן אין להכחיש , שהפליטים היהודיים מגרמניה ספוגים רגש מרירות עמוק ושאיפת גמיל לא כלפי הנאציזם בלבד' אלא כלפי כל הסביבה הלאומית הסובלת את הנאציזם . מגורשי גרמניה מרגישים' כי הרשעות היתד . נטועה בעצם טבעם של הבריות הללו , רשעות שלטת בגברים ובנשים ברחוב ; והאנשים האלה בזדון לבם הרב הפכו ארץ מהוגנת לג'ונגל . על טיב ההרגשות , המפעמות בלב היהודי הפולני ( בין אם הוא תושב או מהגר ) בנוגע לתפקיד שמילאה רשעות האדם כגורם למצוקת הגיטו' עמד המחבר ע"פ קובלנתו המרה של רב גליצאי אחד : "אני שואל את עצמי : אילו

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר