|
|
עמוד:30
מנה הגונה של "תבלין יהודיים . '' זאת היתה משמעות ה"אינטרמצצו * , הקשור בשם גיגה ברומניה ! כי לשעה קלה' בשלהי , 1937 היו השכבות השליטות באותה המדינה מוכנות לסגל לעצמן את האוריינטאציה האנטי מערבית ו והסימן הראשון' הנראה לעין' לנכונות זו היה — השימוש בתמרחת הרגילה , שהתבטא בהקמת ממשלה אנטישמית מובהקת ובנחשול של גזירות על היהודים . כעבור שבועות אחדים חשבו' שהאוריינטאציה האנטי מערבית היא בלתי רצויה ; והנה פוטר ג 1 גה ובטלו גזרותיו . אם הזכרנו את המאורע הקיקיוני הזה , הרי רק בכדי לציין את ה"מוסר השכל * ' הנובע ממנו בבירור ושאין לשכוח אותו . אשר להתנהגותה של איטליה' הדומה לזו שעמדנו עליה כאן' הרי היא מאלפת עוד יותר מן האפיזודה הרומנית . ברומניה היו קיימות תמיד מגמות אנטישמיות בכל חוגי האוכלוסים — העליונים , הבינונים והנמוכים ו היה שם , איפוא , לכל הפחות' מקום לקוביוסטוסים להתגדר בו , אבל באיטליה ? לא זו בלבד שעמה שכח , במשך יובל שנים , לבל הפחות' את הצורך המדומה להפלות את היהודי לרעה ! למעשה חדלו להתענין גם בשאלה' מי הוא יהודי ומי — לא . אעפ"כ' כשהגיעה השעה להעביר את הארץ "על פסים אחרים" ' לקראת אוריינטאציה מסויימת' מיד הרגישו' מתוך איזו תחושה מסתורית , כי לא יוכלו ללכת בכיוון החדש בלעדי מנת התמרחת הרגילה . אכן' במקרה הזה השתמשו בתמרחת "בלב ולב" ' מתוך אי חשק גלוי ובצירוף הרבה התנצלויות — כאדם שעושה מעשה , אשר נפשו סולדת מפניו , רק משום שהוא מוכרח לעשותו ! כי בשביל ,, עסק * מסוג זה משחת הקםמים היא בלתי נמנעת .
|
|