פרק ב "איננו בנמצא על המפה"

עמוד:17

" בעיירה לאסק" — מצטט "שלזישה צייטונג " בהודעתו את אחד הדינים וחשבתות הרשמיים האלה — "הוצאו מאה יהודים להורג בשל התנגדותם לחיילים הגרמניים אשר חפשו נשק החבוי בבתיהם ,, . " כמו כן נודע למשטרה " — כך נאמר בהמשך הדו '' ח הרשמי — וו קרוב לאלף יהודים הקיפו את בית הכנסת בלאסק' מתוך כוונה למנוע את הגרמנים מלהכנס לתוכו . משום כך ירו ביהודים ו"מאות מהם נהרגו בו במקום . " אה " כ הוצת בית הכנסת באש . "רחובות היהודים בעיירה" — מסופר הלאה בדו"ח — נסגרו' ועל היהודים נאסר לבוא באיזה מגע שהוא עם אכרי הסביבה' שהם מתאמצים לשכנע אותם שימכרו להם חלב , תסוחי אדמה וכרוב . " ולבסוף — הנה רשימה ארוכה במקצת , אשר תזכיר לקורא את שיטותיו של אנוור פחה ב ., חיסול" הארמנים' כפי שתיארן וורפל ב"ארבעים ימי מוסה דאג" ג ' ניבה , 16 בינואר . אור ליום וזי , 30 בנובמבר , פקדו השלטונות הנאציים בחלם על כל הגברים היהודיים , מבני חמש עשרה עד בני ששים שנה , להופיע למחרת , ב 1 בדצמבר , בשעה 8 . 30 לפני הצהרים , בככר השוק . הופיעו כאלפיים יהודים . הם הוקפו ע"י משטרת העזר הנאצית , "המשמר השחור , " וע"י פלוגה קטנה של חיילים המזויינים במכונות יריה . אח"כ נשא קצין הגיסטאפו לפני היהודים נאום קצר' בו הודיע להם , כי היות והיהודים אשמים במלחמה' ובל היהודים הם אויביה בנפש של גרמניה — נידונו יהודי חלם ע"י השלטונות הנאציים לאבדן זכויותיהם האזרחיות ולגירוש מן העיר . בשעה שתים עשרה וחצי נצטוו היהודים , המוקפים אנשי םלוגות הסער הנאציות וחיילים במכוניות משא או רכובים על אופנוע , לצאת את העיר וללכת בכביש המוביל להרובישוב . במרחק קילומטרים אחרים מן העיר , סמוך לבית חולים צבאי הנמצא בתוך חורשה' נצטותה השיירה לעמוד , והנאצים אמרו לה , כי היות ואחד מאנשיה ניסה לברוח , הרי יוצאו עשרים איש מהם

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר