פרק א פתח־דבר

עמוד:13

האדמה . העם היהודי הוא העם האחד והיחידי ' אשר נצחון ננות הברית לא יביא לו שום ערובות ממשיות לשלומו ; לא יביא לו מאומה , חוץ מקורת הרוח השלילית — של מיגור הנאצים . קיימת כאן מדינאות קצרת ראות המאמינה' כי די בזה : היהודים יראים ושונאים את הנאצים » אין להם כל ברירה אחרת , אלא לעמוד לצדן של בנות הברית t אם כן — כל הטורח הזה למה — לשם מה נחוץ לעורר בהם תקוות , שגורלם יוטב ז — אכן , זוהי חכמה מסכנה מאד . מי שמארגן את הנצחון מתוך מחשבה מעמיקה — הוא ירצה , שאלה התומכים במלחמתו יטילו את כובד משקלם המכסימלי על כף המאזנים וו אבל ערכם של תומכים , שהגורם היחידי המניע אותם הוא — השנאה לשונא ללא כל זיק של תקוה קונסטרוקטיבית — ערכם של אלה הוא מפוקפק מאד ! שהרי ההימנון הלאומי היחיד שיתאים לפעולתם יהיה — "שיר מזמור לתפיסת הרע במיעוטו ! " כל הכחות הבריאים בצבור היהודי , במדינות של בנות הברית ובארצות הנייטרליות , חייבים להתלכד במאמץ רב מרץ ותקיף , בכדי למגר את ההשפעות , השואפות לבטל את קיומה ואת ערכה של חזית מלחמה יהודית . אם המאמץ יהיה נמרץ ותקיף כל הצורך — ינצח . אין היהודים צריכים להסס מטעמים פאטריוטיים : יותר שההסתערות תהיה נמרצת — יותר ייטב לכל הצדדים הנוגעים בדבר . הרי הם נאבקים למען הזכות להלחם ביחד וליחל ביחד ! כי זוהי האבקות , בכדי להתגבר על אלה המפריעים בעד התפתחותו של המאמץ הכביר במלוא היקפו . מדת הדין מחייבת , שעם ישראל ייחשב במלחמה זו לאחת האומות בנות הברית . עוד זמן רב לפני שתגענה לסוף ההאבקות , תצטרכנה בנות הברית ליחד מקום בשביל צבאותינו בחזיתותיהן המרובות , בשביל מנהיגינו — בסוד ממשלותיהן , ובשביל תיקון העוול שנגרם ליהודים והקמת הממלכתיות הישראלית—בכלל מטרות המלחמה שלהן .

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר