|
|
עמוד:526
לו להתערב במהלך החיים . הנוער אינו יודע מה טוב ומה רע , ורק כשיגדל - יתערב , ידע את הדרך הנכונה . קורטוב של אמת יש בדבר . אין ילד , בן שבע , יכול להתערב בחיים . ואולי גם צעיר , בן שבע עשרה , דינו כזה של בן שבע . אולם במה דברים אמורים ו בציבור נורמאלי ובתקופה נורמאלית . גם בציבור נורמאלי , באנגליה , גרמאניה וצרפת , משתנה היחס בבוא זמן לא נורמאלי . בשעות כתיקנן אין שם צורך לא רק בתלמיד , אלא גם לא בסטודנט , כי יש להם מדינאים ותיקים ומנוסים למדי . אולם בשעה יוצאת מן הכלל , למשל , בשעת מילחמה , היחס משתנה . ראינו במילחמה האחרונה - מי הציל את כבוד האומות ז בני , 21-18 שתמיד היו אומרים להם 'בבקשה לא להתערב , ' ובבחירות לא ניתנה להם הרשות להצביע . אולם בזמן בלתי נורמאלי הוא מצביע במובן היותר פשוט : הוא מרים יד — כוח נגד כוח . ובשביל כך הוא בוגר למדי . ואני שואל : תקופתנו אנו , בחיי עמנו וב ארץ ישראל — תקופה רגילה היא ז כנראה , שהתקופה היא יוצאת מן הכלל , וטעות היא לומר שהתלמיד , אפילו הילד , הוא רק מתכונן . בתקופה כזו קשה לומר לנוער : התכונן , אך ורק התכונן ! כי יחד עם זה , אתה הצעיר העברי או הצעירה העברית , לא תוכלו להשתמט מבוא לעזרת העם , מהשתתף בעבודת הביניין , בעבודת הביסוס והיצירה . זה דבר לא נורמאלי , חולני , אולם כך הוא המצב . אלא שגם ביחס להכנה זו יש לי טענות , זה הנוער שאומרים לו עתה : 'התכונן י יבוא זמן ותעזור במערכה , ' הנוער שאנו נותנים לו ועושים למענו את הכול — האם מתכונן הוא באמת ו איני יודע . שאלה זו אשאל מכם . את דברי הימים לומדים אתם , תיאור הארץ , תורת הטבע , מאתימא טיקה , ובמחלקות העליונות ודאי את מהלך המחשבה הציבורית , המגמות הפועלות בחברה העברית והלועזית . אולם , חוששני , שאת העיקר שכח גו ... חוששני , שאין אתם מתכוננים ... ובעוד דבר אחד עלי להשחית את המידות . עוד מרחוק שמעתי , כי יש חלק 'טוב מאוד' בנוער הארץ ישראלי וחלק האוהב שערוריות . חלק זה משתמש בכול מיני דגלים לשם עשיית תעמולה . בדגל הלשון , למשל . הולך בן אדם ומדבר עם גברתו לועזית בלשון קלה - בא 'חוליגאנוף ומפריע , 'מבלבל המוח . ' גם בדגל 'תוצרת הארץ' משתמשים בני הנוער הזה . זכרתי תנועה אחת , תנועת הסופראז'יסטיות , לשווי זכויות הנשים . באנגליה קרה הדבר , אצל האנגלים האומרים לנו : שקט , אסור לצעוק י בואו ולמדו ממנו . אבל היודעים אתם את 'השקט הציבורי , ' ששרר באנגליה לפני 15-10 שנה : היו הולכות נשים ומפגינות לפני הפארלאמנט , היו יוצקים חומצת גפרית בתיבות המיכתבים של הדואר ושורפים את המיכ תבים , שהיו כוללים תעודות חשובות , שיקים וכוי , היו יוצקים דיו לכיסיהם של לויד ג'ורג' ואס קוויט . כמדומני , שאורחנו הנכבד , הקולונל וג' בוד היה בין אלה , ואם טועה אני — הרי קינוורתי בוודאי היה . בבית הנבחרים נמצאים עתה לא פחות ממאה מן המשתתפים בשערוריות אלו , וגם בבית הלורדים יש אחדים מהם . 'ליידי' — נשים אצילות כמו ליידי פאנקהרסט שלה כבר נכדים ונכדות . וכשנשאלה מפני מה השתמשו בצורה כל כך מצחיקה של מילחמה , השיבה 1 כל זמן שמתנגדינו טענו שאין כלל צורך לנשים בשוויון זכויות , כל זמן שהדבר היה בגדר ויכוח - השתתפנו בו בנאומים , במאמרים , וניהלנוהו בשקט ובכבוד . אולם מתנגדינו התחילו לבוא בתשובות אחרות . אמרו : יש להן לנשים באמת זכות לשוויון , אולם אין הדבר דחוף , אנגליה תחכה עוד כמה שנים , גם כך נוח לנו , ולמה לשנות ו אז אמרה הגב' פאנקהרסט : נראה אם נוח יהיה לכם . והראו לאנגלי 'מי מפריע . ' בקומו בבוקר היה כיסו מלא דיו , את מיכתביו לא קיבל וב פארלאמנט לא יכול היה לשבת ולחוקק חוקים . ומי היו אלה המפריעים ז אנגלים , אנגליות . וכך יוצא , כ » יש זמנים שאי אפשר לשבת בשקט .
|
|