עם העלילה בהירצח ארלוזורוב

עמוד:522

ארלוזורוב ייצג את הדור העולה במערכות המדיניות של הציונות הרשמית , והיה מייצגו המוכשר , התרבותי והבולט ביותר . אין תימה , ששמו דווקא שימש לרבים סמל למדיניות המפא '' יית , וששמו הועלה תכופות בוויכוחים העיתונאיים של הימים ההם , הן בקשר ליחסיו עם ה'לייבור' הבריטי ועם הנציב העליון הבריטי בעניין הניסיונות להקמתו של הפארלאמנט - הערבי - בארץ ישראל , הן בקשר להשקפותיו על הפידיראציה הערבית , והן בקשר למסעו לגר מאניה של היטלר . ארלוזורוב לא ניהל מדיניות אישית כווייצמאן , אלא ביטא את מדיניות מיפל לגתו . הוא לא עורר טינה אישית , ואפילו שימש נושא ללהג לא היה בכך אלא ביטוי להתנגדות ולזילזול במדיניות מיפלגתו . נפילתו בעצם מע רכתו בשנות העמידה שלו הכאיבה את כל העם היהודי , ואבל הסתלקותו בכדורו של רוצח היה אבל כללי בכול היישוב על כל שדרותיו , ובכול המחנה הציוני בעולם על כל מיפלגותיו . אבל זה הקיף מייד — ובכול הכנות והנאמנות , מתוך אהבת ישראל ללא שיור - את תנועת הצה"ר ובית" ר כולה , עד האחרון בה . הוועד המרכזי של הצה"ר היה מראשוני המביעים כאבם באבל , אישי הצה"ר הלכו דואבים בלווייתו של היריב , ובכללם אחימאיר , ראש אנשי הוויכוח העיתונאי בארלוזורוב . כמותם לא עשה שקר בנפשו , והוא לא היה מסוגל לכך בשום פנים ואופן , כשהלך ללוות יריב לבית עולמו . עדיין לא יבש דמו של הנרצח , שהעיד על רוצחים ערביים , וכבר עלתה העלילה לפתוח מיל חמת אחים בישראל . לכאורה , רצח זה עשוי היה להתפרש כרצח פו ליטי - קורבנו של עם ישראל שנפל במזימה אנטי ציונית , אולי בדומה לקורבנו של אהרון אהרונסון , שצלל בתעלת הלאמאנש ולא נתגלה סודו . ומתחילה , רצח זה עשוי היה להתפרש על רקע מיני , כמעשה ערבים מועדים לפשע שביקשו להתקיף את רעייתו בת לווייתו באפילת הלילה במקום המרוחק שלייד בית הקברות . ברם כבר בבוקרו של יום השבת נתפרסם אותו רצח בארץ ישראל ובעולם כ'מיבצע ריביזיוניסטי , ' וודאי מתוכנן , כאילו עלתה התנועה על דרך הטירור האישי , בדומה לדרך אנשי הס '' ר ברוסיה הצארית . גדול היה האסון בנפול ארלוזורוב בידי בני עוולה . מחריד עוד יותר היה האסון , שנפל על העם כולו , כשמנהיגים , מיפלגות ומוסדות נתעוררו להשת מש ברצח לעשות על ידו הון מדיני שפל , ולהביא מכוחו לידי חיסולם של התנועה הממלכתית ההרצלאית ותנועת הנוער המסתערת ביתיר וראשן ראש בית" ר זאב ז'בוטינסקי , ובעקבות החיסול - לידי השתלטות גמורה לא רק במוס דות היישוב היהודי בארץ ישראל , אלא אף בהסתדרות הציונית העולמית ועל הסוכנות היהודית שלה . היתה זו התעוררות שטנית , ושטניים היו המאמצים העל אנושיים לבנות ביניין של עלילת דם , להעליל על פאטריוטים , שלא ידעו מלפניהם אלא חשבון עתידו הלאומי של העם וכבודו . מא מצים שטניים אלה נעשו בסיועם של גופים רשמיים ביישוב , כשהתנועה הציונית נכרכת אחריהם , ומוסדות נושאים בעול ההוצאות של אירגונה של הקטיגוריה , חיזוקה והבטחת הצלחתה בכול התנאים - גרדום תלייה לצעירים מצעירי בית" ר של ז'בוטינסקי . , מר היה דבר הרצח של ארלוזורוב , ואיום היה , ולא רק משום שנגדע אלון מן המערכה ומן העם , אלא אף משום אותו ניסיון זדוני להביא להכרעה בשילטון הפנימי בעם מכוחה של מיל חמת אחים אכזרית ונמבזה . זכות גדולה עמדה לעם ישראל בהנהגתו האצילית של ראש בית"ר , שלא זה בלבד שהספיק כוחו להוכיח את השקר שבעלילה ואת השיפלות שבמאמצים לקיימה בכול מחיר , אלא אף הספיק למנוע שפיכות דמים ברחובות ציון ובסימטאות עיירות אירופה , ועם זאת אף להציל את תנועת הממלכתיות

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר