התקפה לתכלית ההשתלטות

עמוד:519

התקפה לתכלית ההשתלטות לפי אותה אסטראטגיה , שההתקפה היא ההגנה הטובה ביותר , הוסיפו ראשי מפא '' י לנסות ולשכך את חמת העם , שניסה להתארגן התארגנות ספונטאנית ויזומה כאחד להטלת חרם על תוצרת ארצו של היטלר , ולא נטה אחר קשרי ממונות עם ממשלתו . כאילו היה תלמיד לרבו בן גוריוו בא אף ארלוזורוב בלשון התקפה על הבית '' רים 'המלשינים' בישיבה חגיגית ופומבית בווארשה , שאליה הוזמנו אף באי כוח מרכז הצה '' ר ונציבות בית '' ר . בהודעתו של מרכז הצה '' ר בפולין להנהלה הציונית בירושלים , 1933 . 5 . 30 ) א"צ ( s 25 / 2086 נאמר , שנשאל ארלוזורוב : 'מהו המיפעל שאליו ניגשה ההסתדרות הציונית בשביל יהודי גרמאניה בארץ ישראל ' , 'והינה במקום להשיב תשובה ישירה על השאלה הברורה הזו , התנפל בא כוח האכסקו טיבה הציונית ומנהל המחלקה המדינית על הריביזיוניסטים והבית"רים . ° סיפר באסיפה , כי הבית '' רים הלשינו לפני ממשלת היטלר בברלין על ההסתדרויות השמאליות שבתוך המחנה הציוני , כי הינם קומוניסטים- על דרישת בא כוחנו להמציא הוכחות לדבר , לא קיבלנו כל תשובה , ובמקום זה זילזולים וחרפות על הרי ביזיוניסטים ' . בעל המיכתב העיר , שאין ארלוזו רוב 'רשאי להפליט מלים בעלמא ' . 'באנו על פי הזמנה מפורשת בתור אורחים ' . 'כל האסיפה הפכה למיטינג זול ' . בו במיכתב נמסר בדבר ההפגנה שערכה הס תדרות 'הפועל' בווארשה , ( 1933 . 5 . 27 ) ושבראשה צעדו ארלוזותב וצוקרמאן ( שליח קרן היסוד . ( באותה הפגנה הושמעו שירים 'המעלי בים באופן אישי את נשיא הסתדתתנו ' . אחד השירים הללו פותח בחרוז : 'לעזאזל , ז'בוטינס קי ' . בעל המיכתב ראה להדגיש , שכאילו נותנים המוסדות הציוניים את ה'אפרובאטה' / האישור / לתכסיס זה . ובאותה שיטה המשיך בן גוריון ( עי' פרק סא , ( כשחזר ויצא ב'אני מאשים' ' ) דבר — ( 1933 . 7 . 7 ' , שוב ושוב להשניא את ז'בוטינסקי על העם ולהעמידו באור אחד עם ידידי היטלר . למותר לומר , שלא היו דברים מעולם , ושמעיקרו של דבר לא נזקקו שילטונות היטלר לאינפור מאציה — לא על עמדתו של ז'בוטינסקי כלפיהם , ולא על דמותו הפנימית של כל זרם וזרם בציונות . ארלוזותב ומנהיגים ציוניים אחרים לא מאס לבם וביקרו בגרמאניה ללא חשש עם התגבשות שילטונו של היטלר , וכך היו דברים אף לאחר שנת . 1933 ( 305 מםיגנון התשובה טולה החשד , שכעסו של המרצה בא כבר לכסות על התחלה של נזשא ונזתן בענייני כספיס , שממנו התפתח ויצא לאחר חודשים אחדים הסכם ה'טראנספיר' / ה'הע ברה . / ' ואומנם נמצא לנו נוסח הרצאתו של ארלוזורוב בברלין בייידישה רונדשאר , ( 1933 . 5 . 23 ) ובו דיבר במפורש במישלוח סחורות גרמאניות לארץ ישראל , ושיש לטפל טיפול קונסטרוק טיבי בשאלת יהודי גרמאניה , ורק תוך משא ומתן עם הממש לה . דומה , שלא הושם לב לדברי ארלוזורוב אלה , ולמה שהיה כרוך בהם , פרק סו הסתערותו שלבן גוריון

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר