|
|
עמוד:482
עם מחנה פאשיסטי פורע ' .... כך ידעו להפוך את היוצרות אבירי 'האירגון המשותף ' , ששמו עצמם במקום גדולים , ולא היססו להציע את עצמם כמגשימי 'הציונות הגדולה ' . הפתקים שהושלכו לעבר העוברים ברחובות באו להפיץ את הסיס מה : 'הבוז לנאצים של היטלר ז'בוטינסקי 1 הל את המדים החומים - מגואלים בדם יהודים ופועלים ' ! לשון הפז של 'דבר' למותרת היום ( 1933 . 4 . 18 ) היתה : 'יוסרו הבגדים הצואים , מדי היטלר , מתוכנו - תבעה אתמול תל אביב . תל אביב גילתה אתמול את יחסה לבעלי מדי היטלר להכעיס ולתיאבוך . הטענה שמלאחר מעשה בפיהם של המארגנים ומתכננים את הזעם 'הספונטאני' של ההמונים היתה : 'זוועה אחזה את העולים החד שים מגרמאניה למראה ההזדהות עם ההיטלר אים ' . אותה 'זוועה' לא היתה ולא נבראה אלא נמשלה כצידוק לפעולה אכזרית ברוח ההיט לריסם . ועדת החקירה שנתמנתה מטעם ראש העיר תל אביב ( דויד פינקס וסעדיה שושני ) הסיקה מסקנותיה , שיבין הקהל היו הרבה אנשים מהמושבות' - כלומר אנשים שהובאו במיוחד למעשה ההתעללות , וש'בין המוכים היו גם ילדים בני 14-12 וגם נערות ' . אף הוסק , ש'חומר הסתה בדפוס הוכן מראש מחוגי הסתדרות העובדים והסתדרויות הנוער הקרובות לה ' , ועוד : 'אנו בטוחים , שהקהל רוכז ברחובות על ידי אותם המוסדות והחוגים שהכינו את חומר ההסתה ' . כך נתפקעה הבועה של השקר הגדול על 'שאגת הזעם' - כלשון 'דבר' - 'של אלפי פועלים ואלפי סתם יהודים על מייצגי ההיטלראות ברחוב היהודים ' . וכך צפה ועלתה על השטת צואתם של העטים הנובעים , שכתבו שם את המאמר הראשי ' למראה הבגדים הצואים' ונעשו מגוחכות הטע נות בקשר לצבע בגדי בית"ר : 'הצבע הזה הפך לצבע המסמל פרעות ביהודים ושיעבוד העולם כולו ' . אומנם אף אותו עיתון ראה חובה לעצמו לגלות ולו מידה קטנה של הסתייגות לאחר מע שה : 'בשום אופן לא נגיד , שההפגנה הנגדית הזאת היא בעינינו מכשיר נאמן לחינוך תנועתנו אנו ' . שליחו של המחנה , לשעבר איש 'הפועל הצעיר' המתון והמיושב , אליעזר קפלן , חבר מו עצת העיר תל אביב , הסתער — כנגד זה — להגנה מליאה , וטען בישיבה על האירגון הפרו בוקאטיבי בית"ר , ואף העליל : 'העיתון הנאצי / והכוונה ל"חזית העם /" מדגיש , כי רק הקליפה האנטישמית של הנאצים אינה לרצון לו . את תוכו של ההיטלריסם הוא מחייב ושמת לנטוע אותו כאן' ' ) דבר . ( 1933 . 4 . 19 ' , ואף הוסיף עלילה על עלילה : 'באים / הבית"רים / מפולין ובפיהם מוכנה כבר המימרה : לתלות המארכסיסטימ , וחבל לבזבז חבל על כל אחד ואחד מהם ' . ' דבר' היה כראש מחץ לשמאל הציוני , שביקש לעשות את המאכסימום מן התקפת הדמים על ילדי בית"ר . מנדל - חרזן החצר - פיזם לו ביית : 'הטירוף של צלב הקרס , סכנה של דם והרס , השינאה מליאת הארס - לבית" ר כל זה לא כלום' ' ) דבר . ( 1933 . 4 . 20 ' , ' הארץ' דיווח על התהלוכה ועל התגרות , על הקריאות 'בוז , בני היטלר ' , 'ארורים יהיו מפירי השביתה ' , ועל עשרות המוכים , מהם סתם עוברי אורח . במאמר ראשי ( 1933 . 4 . 19 ) קרא העיתון תגר 'על השערוריה' - 'הגדרה זו היא אולי מתונה ביותר למעשי הביריונות ... אנה נוליך את חרפתנו ז ' . 'הארץ' הליביראלי קיבל את הגירסה של השמאל על צבע החולצה ואף פסק 1 'הפגנה של חולצות היטלר על ידי בחורי ישראל בימים האלה היא שיא הטימטום והריקנות הנפשית ' , אלא שהמשיך ופסק : 'מאימתי הותר לזרוק אבנים בתהלוכת הפגנה ... התהלוכה לא פגעה באיש , וקנאים פגעו בה , התנפלו עליה ' , וכפי שברור לא התנפלות ספונטאנית . הציבוריות , העיתונות , הגיבה בחריפות על ההתנקשות בתהלוכה של בית"ר . ראש העיר תל אביב , מאיר דיזנגוף , נפגע אישית מחילול כבודה של עירו - העיר העברית הראשונה בעולם . די בעמוד ממול ; כרוז מ . דיזנגוף אל הציבור המאורגן בתל אביב
|
|