|
|
עמוד:481
ההסתה והתגובות להתקפה המאורגנת קדמה הסתה גדולה בקרב מתנה ה'הסתדרות / ובייחוד ב'הפועל' על פלוגותיו . חברי הפלוגות הובאו ממושבות ומקי בוצים . בתוך המהומה הספונטאנית המאורגנת נשלכו אל הציבור הרב עלונים ופתקים . בכרוז המיתמם של 'הבחרות הסוציאליסטית העברית' כתוב לאמור : 'החולצה החומה — תילבושתם של אנשי היטלר - מסמלת חרם וסכנת חיים לחצי מיליון יהודים ' . 'בעצם הימים האלה מכנסת הסתדרות - המתיימרת להיות הלאומית ביו - תר — נוער יהודי לבוש חולצות חומות , סמל לחורבן והתעללות ביישוב יהודי שלם ... בימים אלה אתם מפגינים בחולצותיכם את אהדתכם לפורעי ישראל ... המחנה של הפאשיסם היהודי בארץ קיבל על עצמו את ppDnn המגונה של הפרת שביתות , שבירת אירגונו של העובד וחוסם את הדרך לביניין ארץ ישראל עברית והגשמת הציונות הגדולה ... הלאה ההזדהות של נוער עברי שבאו אף מחוץ לעיר , משום שביקשו להשתתף בכינוס העיוני ולבלות בחיק התנועה ימי החג . בראש התהלוכה עמד משה רוזנברג , שהלך עם מישמר הדגל , ולאחר המישמר - קציני הנציבות פרויליך , פעמוני וילין , ולאחריהם פלוגות פלוגות — תחילה האורחים , ואחריהם — גדודי תל אביב . המישטרה , שהגיעו אליה ידיעות על הכנות מסו יימות להפריע לתהלוכה , ביקשה להיכנס במשא ומתן על חלוקת הטור לקבוצות קבוצות , שילכו בריחוק של 200 מטר זו מזו , כדי להגן עליהן במקרה של התנפלות . בית '' ר דחתה הצעה זו מטעמי יוקרה , ואף מטעם מעשי ברור , שדווקא פיזור כזה יניח אפשרויות הרבה להתקפות , ועלול להביא לא רק את פירוקה של התהלוכה , אלא אף את סיכונם של מעטים בידי רבים . עם זאת אנוסה היתה לקבל דין של רווחים של 50 מטר בין פלוגה לפלוגה . התהלוכה יצאה לדרכה מהמיגרש לאחר גמר המיסדר והתחרויות . משהגיעה התהלוכה הארוכה לרחוב אלנבי נתקלה בקריאות מעליבות מצד קבוצות מגובשות של צעירים , ובתוכן מפעילי ההסתדרות ומפא , " י ממפקדי ה'הגנה' ומחבריה , שעמדו לצדי הדרך . מהם פרצו אל תוך השורות , ובייחוד השורות האחרונות - שורות ה'נשרים' וה'נשרות' הרכים , ולא חששו מלהנחית עליהם נחת זרועם . מהם עמדו מאחורי גדרות הבתים ומשם זרקו לבנים שנצברו ממקומות של בנייה . ההפתעה היתה גדולה , וההתרגזות גדולה ממנה . בית '' רים מבוגרים וצה"רים וסתם יהודים טובים לא היו מוכנים לשאת גסות זו , והגיבו באומץ ובתקיפות כנגד כל פורץ שניסה לפרוץ את התת לוכה . התהלוכה עצמה לא נפסקה . שעה קלה התנהלה בכבידות , כשחלק ממנה עסוק בהגשת עזרה לנפגעים מתוכה , ילדים , נערות צעירות , ואף מבוגרים . עמידתה של המישטרה על ריווח בין פלוגה לפלוגה לא סייעה לשמירה על הסדר הטוב , אלא היפוכו של דבר : היתה לרועץ והקלת על מזימתם של אלה שהכינו את ההתקפה מראש . ההולכים בשורה הגנו על עצמם בעזרת עוברי אורת הגנה תקיפה , אף על פי שלא ניתן אותה שעה להגיע ולפגוע בקבוצות המאורגנות שמאחורי גדרות הבתים . התהלוכה המשיכה בס דר ובשלימות אל המועדון . שם נערך מיפקד הנפגעים החסרים , ושם עשתה בית '' ר לעצמת את חשבון הנפש שלה כלפי השמאל הציוני , שהית מוכן לגלות ידידות לשונאי ציון הסוציאליסטים באירופה ובמקומות נידחים , לחתור לברית אחווה עם הפועל הערבי בארץ ובאיזור כולו , וכנגד זה — מוכן לכול מעשי אלימות נגד האח הציוני , אם הלה אינו משתעבד להשקפות על הדגל האדום ול'הסתדרות' של הדגל האדום . בתנאים הנתונים בטלה - או בוטלה - התוכ גית לכוון את התהלוכה לעבר בית הקברות הישן בתל אביב , כדי להניח שם במוצאי החג זר פר חים על קברו של גורדאו .
|
|