|
|
עמוד:470
י"א באדר תרצ"ג ( 1933 ) ליום זה נתפרסמו מאמרים רבים בעיתונות הבית"רית - והצה"רית - לכבודו של יוסף הגלילי . בכול סניפי בית"ר נתקיימו אזכרות זיכרון , ובפולין לבדה 200 - ומעלה אזכרות פומ ביות באולמות ציבור ובבתי כנסיות , ובדומה - ברומניה ובצ'יכוסלובאקיה ובשאר ארצות . עלייה גדולה לתל חי קיימה בית"ר בארץ ישראל בהשתתפות נציגי רובם של הקננים והפלוגות . ברכב ציבורי , במשאיות ואף ברגל הגיעו החברים לגליל העליון , ומיספר המשתתפים הגיע ל . 450 רבים ביחס היו שהגיעו כבודדים , ומהם אף ללא תילבושת , ועל כך הביע התמרמרותו הנציב פרויליך , אם כי היו בבחינת אורחים רצויים , ומוסרית - שותפים מליאים לעלייה . עלייה זו - אולי יותר מקודמות - שוב נתקלה ביחס גס מצד המחזיקים במקום מקודש זה , ורק מתוך ריסון עצמי גדול - בדומה לריסון העצמי שנדרש ביום העלייה עם ז'בוטינסקי בשנת - 1929 נמנעה התנגשות על כל העלול להיות כרוך בה . בהודעה , ששלחה ( 1933 . 3 . 19 ) הנציבות אל העיתונות , מסופר על הקבר שנמצא עטוף דגל אדום , ועל התפרצותם של אנשי המשקים תל חי וכפר גילעדי , שעמדו מסביב לקבר , בצעקות : ' לא נרשה לשים פה את הסמרטוט הזה / 'הקבר הוא שלנו ' , 'תרומפלדור היה סוציאליסט ' , 'לא נרשה לכם לבוא הנה , מפירי שביתה ' . אותה הס תערות צרחנית נפתחה , כשביקש הנציב ד"ר פרויליך לשים דגל לאומי ליד הדגל האדום . 'רגש ההדר הבית"רי והכבוד כלפי הקבר לא הירשה להם להשתמש בכוח במקום שהיו רוב גדול , והדגל הלאומי לא הושם על קברו של תרומפלדור ' . ההו דעה הכריזה על ה'חובה למחות באופן פומבי , לעיני כל היישוב וכול העם היהודי , נגד התנהגותם הפרועה של אנשי השמאל , תושבי שתי הנ קודות היישוביות הנ"ל , שהיא פרי חינוך מעמדי , שנוקטת בו "הסתדרות העובדים / הכללית , " / ונגד הזילזול הגס העובר כל גדר של נימוס כלפי כבוד הדגל הלאומי ' . 'נציבות בית"ר לארץ ישר שלא הגיעו למכון הארכיונים של השילטון ושל הנציבויות , מימי בראשית עד לפריצת מילחמת העולם השנייה . הללו היו ארכיונים פתוחים ופעילים , ונתונים במקומותיהם לשימוש קבוע . רק מעט מזעיר הגיע מן הארכיונים אל המכון , ובדרכי עקיפין . למטה ו העלייה לתל זזי , T באדר תרצ"ג ( מאוסף שבתי נגבי . ( משמאל פלוגת בית"ר הרצלייה לייד מצבת תרומפלדור
|
|