קשרים עם נציבויות

עמוד:462

שאלת ה'לאנדסמאנשאפטים' התרוצצות לא מועטת נגרמה לאירגונן של הפלוגות על שום הפסיחה על שתי הסעיפים בשאלה אם רצויה ונאותה קליטתם של עולים על בסיס של חלוקתם לפי ארצות המקור שלהם . שאלה זו עמדה - ועדיין עומדת - בחומרתה בכול סוגי ההתיישבות בארץ , ונשארה למעשה ללא הכרעה לעניין הדרך הטובה יותר והקצרה יותר בקליטתה של עלייה חדשה . לחלוקת העולים לפי ארצות המקור היו כמה וכמה נקודות של חיוב : המשכיות בקשרים שבין החברים המוכרים זה לזה , המשכיות בפיקוד על האנשים , הבנה פסיכולוגית טובה יותר בין האנשים , נוחיות של לשון משותפת להם מביתם עד להתאקלמות בעברית . נוספו עליהן עוד נקודות של חיוב : התעוררות אמביציה בין החברים לפאר את שם פלוגתם ואת שם בית"ר של ארץ המוצא שלהם , מצד אחד , ומצד שני , עניינה של הנציבות בארץ המקור לפאר ולרומם את פלוגת בית"ריה שלה , להטיל עליה אחריות מיוחדת , לבוא אליה בתביעות מיוחדות , להגיש לה עזרה מיוחדת , ולעמוד עמה בקשרים מיוחדים . כנגד החלוקה לפי הארצות עמד הנימוק הלאומי של קליטת העולים ומיזוגם למחנה אחד , על בסיס של אידיאולוגיה אחת , למען עתיד כללי משותף . בחטיבתיות , שיש עמה פאטריוטיסם לוקאלי ושיש בה כדי לדתות את העיברור המלא ואת ההתאקלמות הגמורה , ראו לא רק עיכוב . באינטגראציה הלאומית הכללית , אלא אף אי נוחות מבחינה מיפלגתית ותנועתית . בייחודם של עולים מארץ אחת לפלוגה אחת היה כדי סיכון של התעוררות 'פילוסופיות' זרות , נעוצות בעבר , וקשורות בסנטימנטים אישיים , ללא אחיזה שורשית בדרישות ההווה בארץ , וללא התאמה זריזה לחובות המוטלות על התנועה לקראת העתיד . ייחודן של הפלוגות עם שיש בו נוחות אירגונית מסויימת , כרוכה בצדו אף אי נוחות לא מועטת , שהרי לעולם אין אפשרות להרכיב פלוגות חד חזנבלאט במישפט שבו ביקשו להאשימו שהתנקש בד"ר ארלוזורוב . ב 2 ו 933 . 6 . ו הודיע שיבר להנהלת הפלוגות על 23 ו תיירים , שהוחזרו מגבול ארץ ישראל לרומניה . בית"ר ליטא שלחה את חבריה , ועמם כנשואות להם לא בית"ריות , מהן אף לא צה"ריות . הבחירה היתה מוגדרת לפי שלוש קאטיגוריות , ובכול זאת עלתה שאלה של אי התאמתם של עולים . בעניין י . הודיע ( 1933 . 5 . 22 ) דיליון , שאי התא מתו לא היתה הפתעה , 'אולם נאלצים היינ 1 לשולחו לארץ , מכיוון שהיה אחד הבית"רים הראשונים בהכשרה החקלאית בליטא , ועבד במשך שלוש עונות ' . באופן כזה היתה הנציבות בבחינת לישכת עלייה , אבל לא בבחינת לישכת גיוס . במאי וביוני 1933 חזרה והבטיחה נציבות ליטא להקפיד בבחירת העולים , וכתבה , שלא הניחה לשום בית"רי לא ללכת לפלוגות . הנהלת הפלוגות כתבה ( 1933 . 2 . 13 ) לנציבות אוסטריה על חוסר ההכשרה הנפשית של כמה מהחברים , שסירבו ללכת לחדרה משום הקדחת 1 ' לא רוצים למות ' . ההנהלה כתבה , שאפילו יש שם קדחת , אין לוותר על מושבה עברית , והוסיפה : 'ומה יהיה כשנצטרך ללכת לעבר הירדן , ששם אורבות לנו סכנות גדולות פי עשרהו . ' עניין עבר הירדן נראה אותו זמן מציאותי למדי . ההנהלה אף הודיעה , שהקבוצה של נוער שטרי קר התארגנה בתורת פלוגת עבודה ברחובות ' ונמצאת בפקודתנו בשאלות טכניות ' . תיכתובת גדולה היתה עם נציבות פולין - דברי ויכוח על בחירתם של העולים . הנהלת הפלוגות עמדה בקשרים אף עם נציבויות : קטנות . ביוני 1933 כתבה לאלכסאנדריה של מצריים , שעולים הגיעו משם ללא תעודות וללא אמצעים . קשרים היו להנהלה אף באמצעות שליחים מיוחדים . בנובמבר דצמבר 1932 ביקר יצחק ילין בקנני פולין ובהכשרות גלילות לובלין ווהלין . בשנה שלאחר מכן יצאו זליקוביץ' וצור לבקר ב'הכ שרות ' .

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר