המצב בתחילת 1933

עמוד:457

המצב בתחילת 1933 בתחילת שנת 1933 היו ברוב הפלוגות משקי עזר קטנים , להסתייע בהם לצורכי מיטבת הפלו' גה , ופעמים - אף להשגת הכנסות קטנות ממכירת תוצרת . הפלוגות נתרבו במיספרן , גדלו במיספרי חבריהן , והיו לחלוץ העובר לפני אירגון עובדי הצהיר ובית"ר במקומותיהן ובסביבותיהן . עליית כוח העובד הצה"רי , ש 22 סניפים לאירגונו , ומהם סניפים גדולים המונים מאות חברים , היתה כצ נינים בעיני אנשי המדיניות של ההסתדרות 'הכללית , ' ומשום קינאה ויצר מיפלגתי נפתחה מחדש שורה של התנגשויות במגמה שיטתית להצר את צעדי התפתחותו של הכוח החדש העולה . " 7 עם ריבויים של החברים פותחה יותר מקודם העבודה התרבותית בפלוגות ושופרו סדריהן . המצב הכלכלי לא שופר בה במידה , כשעזרת הסוכנות היהודית היתה קרובה לאפס , ואף התנועה לא סייעה אלא במעט . רכוש הפלוגות הוכר כרכוש בית"ר , ולא רכוש החברים בהן , ויהא עשוי לשמש את כלל הבית"רים שיתגייסו בהן . הפלוגות החלו לבנות להן צריפים , וכך שקעו בחובות , בלא אפשרות לסיים את תוכניות הבנייה . באביב 1933 היתה ב ר א ש פ י נ ה פלוגה שמנתה 36 חברים . הפלוגה נתכוונה לבסס את מרכזה בעץ זיתים ( על סמך ההסכם שערך נחום לווין . ( אנשי הפלוגה ישבו ביסוד המעלה , והיו מוכנים להקים פלוגות ביבניאל ובמתולה , עם בואה של עלייה חדשה . שם סודרה מאפייה . משנערך חוזה בין יהושע במימן לבין אירגון עובדי הצה '' ר ובי ת" ר להכשרת שטח באנאנות במושבה מגדל , הותקפו פועלי בית"ר בשנתם , ( 1933 . 5 . 31 ) אלא שהמגוייסים לא נרתעו . משום חשש שמא ית לקחו מעשי איבה הוסכם עד מהרה לערוך בוררות זבל" א בהשתתפותם של ס . מאירוביץ ואהרן ציזלינג ושל יקותיאל בהרב כבורר שלישי . טועני השמאל היו אריה אופיר , יוסף ברץ ונטע הרפז , ברם הבורר יקותיאל בהרב קיבל את טענות הטוענים של בית"ר ( ברון , מחנ אי , סלמאן , ( וזכותם של הבית"רים לעבודה במקום הוכרה . בחדרה ישבו 42 חברים , ועליהם נוספו 25 חב רי אירגון עובדי הצה"ר ובית"ר , ובייחוד היו כוח רציני בציבור העובדים במקום . שם ניתן להם מיגרש חדש בעיבורה של המושבה מטעם הקרן ( 257 קשה היתה התחלתן של הפלוגות . לייסודן של פלוגות נשלחו רן החברים הוותיקים צור , דויטש ואחרים , כיוון שה פלוגות נזקקו מייד להכנסות משכר 'העבודה אנוסות היו ללכת למקומות , שבהם היתה עבודה מוכנה להם , או סיכוי סביר לקבלה . כיוון שסידורה של כל פלוגה חייב הנהלת משק עצמי , היה הכרח לבחור במושבות בינוניות או גדולות כמקומן , ולעשותן מרכזים ליחידות מישנה קטנות במקומות קטנים שב סביבה . כן היה הדבר בראש פינה שבגליל . לא יכלה הנהלת הפלוגות להיות בוררת לעצמה את מקומות כינונן של הפ לוגות , בלא להתחשב בגורמים כלכליים מכריעים . את הפלוגה בחדרה יצא לייסד הילל צור , מכוחה של אפשרות לקבל ימי עבודה בפרדסים , ולכתחילה בהסתר ( מידי הפרדסן איש הצהיר , שנפלד . ( בדומה היה המצב בהרצלייה . n ^ pu > והצטרפות לפעולת החרם על תוצרת גרמאניה . פלוגת רנזת גן , 1933

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר