|
|
עמוד:449
בקשת משימות גדולות הפלוגות עמדו לרשות התנועה וציפו לפקודתה , ואילו התנועה בוששה לפקד . ראש ביתיר היה שרוי בגולה זה כשלוש שנים , ושם התיש את כוחותיו בוויכוחים פנימיים , מדיניים ואירגו ניים . מרחוק לא ראה את עצמו מוסמך לפקד פקודות ישירות , ואילו שעת הפקודה לא באה עדיין - לכול הדעות . הפלוגות עצמן , החברים עצמם , שאפו לאילו מעשים , שיש בהם מן הייחוד , ואף מן הסכנה . באהדה לא נסתרת נענו לקריאתו של אחימאיר , ומהם מוכנים היו להשתתף בהפגנות מדיניות . הם נענו לקריאות אירגון עובדי הצה '' ר ובית"ר ויצאו לעזרת חברים נצורים הנלחמים לזכות עבודתם . הם פעלו במקומותיהם בהכשרה צבאית — אם כחברי האירגון הצבאי הלאומי החדש , ואם כקשורים ביחידות ה'הגנה' * יו בכול אלו לא אמרו , ולא יכלו לומר , די . פלוגת הגליל היא שעמדה בראש התוכניות השאפתניות . הראשונה היתה לחדש את קיומה של מחניים , שבה מצוי קברו של מיכאל הלפרן הגיבור . בעניין זה פנו לפיק"א בחיפה ודרשו את התערבותו של ראש בית"ר במרכז פיק"א בפאריס . לובוצקי השיב ( 1933 . 1 . 31 ) להנהלת הפלוגות , שראש בית"ר יטפל בשאלה , אלא שאין להבטיח הצלחה גמורה . רחוב הוסיף וכתב 6 ) ו 933 . 2 . ו , ( שלפי שנודע לו ממישרד פיק" א ייתנגדו לכול הת יישבות , משום שאץ שם מיים . 'פיק" א החליטה לעשות חפירות לחיפוש מיים ... מתי תיעשה עבודה זו לא ym בדיוק , אבל לא לפני החורף הבא , ואם יימצאו מיים — רק אז תתבונן ההנהלה בהצעות . ' מחניים צריכה היתה לשמש לא סתם להתיישבות , אלא אף לצורך לאומי : נקודת ספר בקו המתאים ביותר להברחתם של עולים בלתי ליגא ליים לארץ . היתה אפוא התשובה אכזבה גדולה לחברים , וללא ספיקות נוספים פנו לעבר המושבה עין זיתים , שנחרבה בימי מאורעות אב תר פ '' ט . על סמך הסכם שערך ( 1933 . 2 . 28 ) נחום לווין נמסר לפלוגה שטח של 500 דונאם מן האדמות הלא מחולקות בעץ זיתים , זו הסמוכה לצפת ולראש פינה . סכום מסויים הועמד לפלוגה באמצעות מאיר גרוסמאן , ורק משום עיכובים חיצוניים אף תוכנית זו לא יכלה לצאת אל הפועל . " חזית גדולה נראתה נפתחת בפני בית * ר עם המשא ומתן שפתחו יהושע ה . פארבשטיין ועמנואל ניומאן עם האמיר עבדאללה בנוגע להת ( 251 לשון של טוול וסילוף היא לשונו של 'ספר תולדות ההגנה' לעניין פלוגות הגיוס של ביתיר : 'כדי לצאת ידי חובת החלוציות ניסתה החנוטה להקים את פלוגות ביתיר , בהן היו חייבים בוגרי התנוטה לשרת שתיים שלוש שנים בתנאי צבא טבודה . אולם פלוגות אלה לא הפכו למיפעל בר קיימא , היכול לעמוד בהשוואה כולשהי טם מיפטל ההתיישבות האדיר של התנוטה החלוצית של שאר המיפלגות הציוניות , אפילו מאלו שהיו קטנות בהרבה מן הביתיר . דבר אחד הושג — ניתוק המוני בני נוטר מן התנועה החלוצית וחינוכם ברוח של איבה ובוז לרטיונותיה ולאנשיה . ברור , שהנוער הביתירי לא יכול למצוא סיפוקו במיסגרת זר ( שם , ב , . ( 613 מיפעל הפלוגות היה גדול ונכבד . מלכתחילה לא נתכוון להתיישבות ולא להתחרות בהסתדרות 'הכללית ' . אנשי השמאל טשו ככול שהיה בכוחם למניטת עלייתם של ביתירים , וגור מים חיצוניים — יותר מפנימיים — לא הניחו לפלוגות להת פתח התפתחות מליאה . הנוער הבית'רי שלא מצא את סיפוקו בפלוגות אף לא הלך להתיישבות של השמאל . נוער זה היה אינדיבידואליסטי — לא בניגוד לחינוכו בביתיר — ועם כל נכונותו להקריב את חייו ראה את דרכו בביניין הארץ כדרך אישית ופרטית . למותר לגמול כאן מידה כנגד מידה ולהזכיר את העזיבה המתמדת והמרובה מן הקיבוצים והקבוצות — עזיבתם של אנשים שנדרו לחיות כל חייהם ב'חברה החדשה / ולא הספיק כוחם כלל . אנשי ביתיר לא התחייבו התחייבויות לגבי הקמת 'חברה חדשה / ואף כסבורים היו , שהתיישבות טם חלוציות אינן זהות , אם מלכתחילה ואם מלאחר זמן קצר ביחס . הם לא קיבלו מיליונים מכספי העם , ולבם לא נטה לבקש . לצורך מיפעל של התיישבות . ודאי היתה פילוסופיה אחרת ופסיכולוגיה אחרת מקננות במוחם ובלבם של הביתירים , אלא מה שעשו , או נתכוונו לעשות , לא 'כדי לצאת ידי חובת החלוציות' טשו . ( 252 טל 'חזון מחניים' וטל 'תוכנית טין זיתים' מספר מחנאי בספרו 'נחלת ז'בוטינסקי ' , טמ' . 23 , 18 מחנאי מספר על הצורך בסך 600 לאיי להבטחת ההתיישבות במחניים . ודאי היה קשה לקבל סכום כזה , אלא שהקושי היה גדול יותר : חוסר סייס . במשך חודשים גרו ממגוייסי ראש פינה במזד ניים , והיו יוצאים בבוקר לעבודתם בראש פינה . התקציב היומי לאיש בפלוגה היה זטיר ביותר ו 0 . 015 לאיי , ואף זה היה קשה לקיימו .
|
|