|
|
עמוד:447
גות לבין אירגון עובדי הצה"ר ובית"ר , וכן לא ברור תפקידו של ילין , אם הוא בא כוח האירגון , או הנהלת הפלוגות , או הנציבות . הנהלת הפלוגות הסבירה , ( 1932 . 10 . 3 ) שאין ' כאן אירגונים מקבילים , ושלכול אירגון תפקידים מסויימים משלו . ' האירגון הוא מיקצועי ומטפל בשאלות מיקצועיות כלליות בשביל כל העלייה הצה '' רית , לאילו הנהלת הפלוגות מטפלת בשאלות הפנימיות של הפלוגות ובקליטת העלייה הבית '' רית . 'אין סמכות אחת נוגעת אפוא בחברתה . ' אף על פי כן הטיל לובוצקי על פרויליך , שיקרא תוך שבועיים להתייעצות של באי כוח הנציבות , הנהלת הפלוגות , ואירגון עובדי הצה"ר ובית"ר 'אשר תעבד תוכנית מעשית ומפורטת על כל השאלות האלה' של סידור פלוגות העבודה , ותציע תוכנית בפני השילטון : 'גבולי הסמכויות בין הנהלת הפלוגות ואירגון עובדי הצה"ר ובית"ר , הסדר החדש שייווצר בעקב היעשות הנהלת הפלוגות למוסד נציבותי , בירור היחסים בין הפלוגות לקנני בית"ר המקומיים . ' ועל כך שלח ( 1932 . 11 . 15 ) הודעה להנהלת הפלוגות . שץ בא ( 1932 . 12 . 6 ) בדברי הסבר לשילטון : 'אין לדעתנו כל חשש ל" אריסטוקראטיה" פנימית בריכוז העלייה הבית"רית בפלוגות / ריכוז של בי ת"רים כנגד צה"רים סתם . / עכשיו נוצרה הת קרבות מיוחדת בין בית"ר בכללה ובין פלוגות העבודה , התקרבות הנתמכת באופן נלהב עליה חברי הפלוגות ... לא עלה על דעתנו לשלול את העובדה , שחברי בית"ר המגוייסים בפלוגות יהיו חברים טובים ומסורים לאירגון ... אין חבר הפלוגה בתוך האירגון נבדל בכלום מזה שאיננו בפלוגה ... שונה לגמרי המצב עם חברי הפלוגות הנשלחים על ידי הנהלת הפלוגות לאיזה מקום . הם מצווים לפעמים לשבת במקום על אף חוסר העבודה , כמו שקרה בגליל ( בשום פנים לא ייסע לשם חבר האירגון בתור שכזה . ' ( ברי , שכול הבירורים הללו נעשו בעקבות טענות עקשניות שטענו אנשי אירגון עובדי הצה"ר ובי ת"ר בפני השילטון , ועיקרן היה כנראה , שבית"ר פוגמת באחדות מחנה העובדים הצה"רים באמ צעות הקמתה של 'אריסטוקראטיה . ' בפגישת באי כוח הפלוגות ( תל אביב , , ( 1933 . 1 . 19 שבה השתתפו נציגי 5 פלוגות ( חדרה , כפר סבא , פתח תקווה , ראשון לציון , רמת גן , ( מסר ילין דין וחשבון מנסיעתו לווינה . 'נסעתי לווינה בקשר עם ההסתה של המזכירות' / של אירגון עובדי הצה"ר ובית '' ר / - פתח את דבריו , שבהם האשים את המזכירות , ש'משתדלת לפרק את הנהלת פלוגות העבודה ולהגביל את סמכות הפלוגות . ' ילין טען , שאותם תזכירים 'אינם אומרים כבוד , ' ושכבר בישיבת השילטון דרש לדחותם ולא לתת בהם אמון . השילטון לא ידע על המצב בפלוגות גופן , ולא התעניין בסיכסוכים שבין הגופים המנהלים . עמדתו של השילטון היתה , שהנהלת הפלוגות תהא לייד הנציבות , ובכך תיפתר שאלת מקור הסמכויות , וילין התנגד להצעה זו . בעניין זיקת הנהלת הפלוגות לנציבות כתב שץ בו במיכתב ( 1932 . 12 . 6 ) לשילטון , ש'איננו מתנגדים גם שהנהלת הפלוגות תהיה למוסד נצי בותי , ושתעמוד תחת פיקוחה של הנציבות דארץ ישראל , אם רק זו תקבל עליה את התפקיד הזה , אבל שהקשר שלנו עם השילטון יהיה ישר ולא אמצעי . ' בדרך ההתנאה הזאת בטלה חשיבותה של התוכנית מבחינתו של השילטון . לעצם עניי נה של ההצעה לא היתה התנגדות למעשה בין שץ לבין ילין . ההתנאה הנוספת שהיתנה שץ לאתר מכן העמידה כל התוכנית בספק גמור . באותו נושא וביתר פירוט חזר ( 1933 . 1 . 6 ) שץ במיכתבו לשילטון : 'מסכימים שבפרינציפ תיע שה הנהלת הפלוגות למוסד נציבותי על ידי נתינת זכות ביקורת וויטו לנציב , ' ושבמיקרה של חילוקי דעות יכריע השילטון , וזאת בתנאי שיישאר חופש גמור להנהלה בפעולותיה . אותה הסכמה - הדגיש שץ - היא 'רק הסכמת ההנהלה , אבל בין החברים רווחת הדעה , שאין לעשות שינוי בסידור העכשווי . שאלה זו תקבל את
|
|